שאלה:
שלום רב. ברצוני לבקש עצה בעניין שלום בית בעיקר בנוגע לחילוקי דעות באשר לחינוך הילדים. לי יש, ככל הנראה, טראומה ממצב של ויכוחים בין בני-זוג, "בשידור חי", בשעת ענישת ילד. בעיני, אסור בשופו"א שיקרה דבר כזה. אין דבר שמערער באמת את שלום הבית שלנו כמו זה. לצערי, אנחנו חשים שזה כמעט, חלילה, בלתי נמנע. משום, שאני חושב שיש להציב גבולות ולהפעיל סמכויות. אך היות שאשתי הי"ו עדינה מאד ורגישה בצורה קיצונית (בעיני) לילד(ים), נוצר מצב שכאשר בסה"כ תפסתי לילדי את הידים שלו לכמה שניות, או הנחתי אותו במיטה שלו, היא לא היתה מסוגלת לשתוק והגיבה כמעט בהיסטריה. אין לי מילים לתאר כמה זה הפריעה לי ולמה זה גרם. אנחנו אובדי עצות. מה נעשה כשיהיו בעז"ה עוד ילדים, וגדולים יותר, אם כבר היום כאשר מעולם עוד לא הרבצתי אפי' לילדי, כבר המצב כך? אציין, שהוויכוח הוא עקרוני, המריבות הם כבר משהו יותר רגשי. תודה רבה.
תשובה:
שלום וברכה
אין ספק שהדרך הנכונה להגיע להבנה היא רק על ידי שתלכו שניכם לייעוץ בענין חינון הילדים אצל גורם מקצועי, יש הרבה מאוד סדנאות שמותאמות לציבור החרדי והם מצויינות, כמו של בני הזוג הבר והרבנית וסלי ואחרים, אני בוונה נוקב ברעיון של בני הזוג הנ"ל, שם מדברים לגבר ולאשה באותה שפה ובאותה הדרך, וכך תהיו באותה דעה. כוונתי בקיצור רב, שגם אם כל אחד מכם חושב שהוא צודק בדרך, ואולי גם אחד מכם צודק, אולי אפילו שניכם, אבל אי אפשר לעבוד שיטות מנוגדות, אם תלכו לגורם שאתם מקבלים את סמכותו, וזה בסדר מצד שניכם לפעול על פי אותן הנחיות, כל הבעיה תעלם. לכן גם אם אתה חושב שאתה לא זקוק לזה, עצם הקבלה של סמכות מסוימת מקובלת על שניכם, תפתור את הבעיה.
בנוסף, אני מאוד ממליץ לשמוע דיסקים של שיעורי הרב יחיאל יעקובזון בעניני חינוך, הטוב אצלו זה שהוא מחדיר את התפיסה הנורמלית הטבעית והפחות חוששת בצורה מאוד משכנעת ומוסברת.
בהצלחה רבה ורוב נחת.
ראשית, תודה רבה על ההתייחסות.
אם הבנתי נכון, השמות שכב' הרב מזכיר כאן הם של אנשים העוסקים בחינוך הילדים.
אם כן, אז לא הייתי מספיק ברור בשאלה.
גם אשתי מסכימה שיש להציב גבולות וכו', והיא לא באמת חושבת שלהניח ילד במיטתו לכמה דקות, זה עונש קשה מדי. (היא בעצמה מתעסקת בחינוך.) הבעיה העיקרית היא שבשעת מעשה, היא לא מסוגלת לשאת את העובדה שהילד שלה סובל, ולו במעט. כמובן שיש גם חילוקי-דעות עקרוניים, אך אינני בטוח שזה לב העניין עתה.
אם יש לה קושי נפשי רגשי כדאי שהיא תלך לייעוץ רגשי, יש היום מטפלות מצויינות, אולי שתתקשר לגב' חסיה ברטלר מבני ברק ותתייעץ איתה למי כדאי לפנות, כוונתי היתה שככל שהיא תקבל חיזוקים שגם מהבחינה החינוכית היא עושה את הדבר הנכון זה יקל עליה, כמו כן בהפנייה לרב יעקובזון הכוונה היתה לא רק מתוקף היותו מחנך, אלא משום שהמוטו שלו בחינוך כלשונו הוא שבורא העולם נתן לילדים מספיק כוחות כדי להתגבר בקלות עם השגיאות של ההורים שלהם [כאשר הן אקראיות כמובן ולא שיטתיות…] ואסור להיות היסטריים בנושא הזה [יש היום נטייה חזקה להיסטרייה סביב הפגיעה בנפש הילד]. אגב בנקודה זו ניתן גם להתייעץ עם הרב חיים ולדר הסופר הידוע… הוא גם מרבה לעסוק בכך ויש לו את המרכז לעניני משפחה של עיריית בני ברק.
השאר תגובה