אישה שזנתה בהסכמת הבעל האם מפסידה את הכתובה?

שאלה:

האם אשה שזנתה בהסכמת בעלה זכאית לקבל את כתובתה ותוספת כתובה מהם המקורות ההלכתיים לסוגיה זו?

תשובה:

שלום רב,

לכאורה סיטואציה כזו תלויה בסיבת הפטור של כתובה כאשר אישה זינתה תחת בעלה.

הרמב"ם כתב בהלכות אישות פרק כד הלכה ו': "מי שזינת תחת בעלה אין לה כתובה לא עיקר ולא תוספת ולא אחד מתנאי כתובה שהרי מעשיה גרמו לה להאסר על בעלה". משמע מדבריו שסיבת ההפסד של הכתובה טמונה בכך שהיא אסרה את עצמה על בעלה. ואם כך, גם אם הזנות היתה בהסכמתו של הבעל, עדיין במעשיה היא אסרה את עצמה על בעלה. שכן היא אסורה לבעלה בכל מקרה. (אמנם יש דעת יחיד של האגרות משה שכאשר יש הסכמה או יותר נכון רצון של הבעל למעשה הזנות שלה אין בזה "מעילת מעל" אבל זה רק כאשר היא שוגגת באיסור. כלומר, במקרה שהיא ידעה שזה אסור מצד עצמו, ודאי שנאסרה לבעלה). 

אולם אם נאמר שעצם הזנות – מעילת מעל בבעלה היא הסיבה שפוטרת את בעלה מחיוב הכתובה כאשר היא זינתה, לכאו' יש מקום לומר שכאשר הוא הסכים למעשיה יתכן שלא נפטר מכך מחיוב כתובה. (ראה בהפלאה כתובות נא,ב שכתב לפי"ז באשת כהן שנאנסה ובכך הרי היא נאסרה לבעלה שכן כהן אסור גם לאשתו שנאנסה שלא ברצונה, אבל כתובה הוא חייב לתת לה, לכן אם היא זינתה אח"כ מרצון הפסידה את כתובתה, למרות שכבר ממילא היתה אסורה לו. אבל גם לפי הצד הזה עדיין יש לעיין אם אכן בסיטואציה כזו, לא הפסידה את כתובתה. 

ראה עוד בחידושי רבי שמואל רוזובסקי כתובות סי' יג שדן בגדרי הפטור מכתובה במקרה של זנות.