שאלה:
שלום כבוד הרב בטרם אני מתחיל להתפלל תפילת עמידה, אני חושב או אומר את הדברים הבאים: שכל מה שאני הולך לכוון כעת יהיה תקף לרצף של כל הברכות שבעזרת השם אני הולך להגיד, ואז אני ממשיך: שבתפילה הזאת אני פונה אל יכוכ ושואל ממנו צרכי, שאני מכוון לקיים מצוות תפילה מהתורה, את סוג התפילה שזאת תפילה שאני מחויב בה/ תפילת תשלומים/ נדבה, ואז שזו תפילת שחרית/מנחה/ערבית, שאני מתפלל כנגד ירושלים בית המקדש ובית קודש הקודשים. וכל זאת אני עושה כדי שיהיה תוקף לתפילה בכלל. למרות שזה נראה פשוט זה ממש קשה עלי. שאלתי האם אדם שמתחיל ישירות השם שפתי תפתח וממשיך את הברכות בלי כל ההקדמה שרשמתי, ברכותיו ברכות לבטלה, וגם אם לא האם יוצא ידי חובה של מצוות תפילה. והאם יש לחלק בין שני אנשים שלא מכוונים את הדברים הנל כלל אך אם תשאל אחד על הדברים הנל ידע על מה מדובר והשני כלל לא ידע, מה שנקרא כוונה רדומה… והאם יש להקל יותר בתפילות ערבית בנושא. בבקשה הבא מקורות כיד השם הטובה עליך
תשובה:
שלום וברכה
אין צורך לכוין בפירוש את כל זה, זה מונח בפשטות בכוונתך בעצם ביאתך להתפלל,] הרי אתה יודע מה אתה הולך לעשות, אבל ודאי זה מהודר מאוד והכנה לתפילה היא הדרך הנכונה והראויה לגשת לתפילה, ולמה לך לרדת במעלת התפילה, אדרבה תתאמץ להמשיך כך, זה נפלא!
מקורות:
ראה חידושי הגר"ח הלוי הל' תפילה ומה שהשיג עליו החזון איש בגליונותיו שם, בענין כוונה רדומה כלשונך, שבעצם זה שאדם יודע שהוא עומד בתפילה, גם אם אינו מתרכז בכך יצא ידי חובתו, כמובן זה לא ההכנה המהודרת.
1. האם בשביל זה שווה להפסיד תפילה בציבור?
2. האם בשביל זה שווה להפסיד קדושה?
3. האם בשביל זה כדאי להיכנס לבאסה בעבודת השם או להיראות שונה? שלא מצליח להתרכז והתפילה מתארכת לו
בשביל זה שווה להגיע שתי דקות לפני התפילה, המחשבה על כל זה יחד היא מקסימום שתי דקות. בהצלחה.
ולגופו של עניין נניח בנאדם לא הגיע לפני ויש התנגשות עם תפילה בציבור או קדושה
יתפלל מיד.
השאר תגובה