המגרש אשתו ראשונה – מה נחשב זיווג ראשון?

רבני בית ההוראה
כ"א סיון ה'תשע"ט

שאלה:

שלום כבוד הרבנים, לפי מסכתות סוטה וגיטין , האם הרב יכול לסכם השיטות לגבי העניין של זיווג ראשון וזיווג שני ?
לפי המזל, לפי המעשים…האם הזיווג ראשון הוא אכן הזיווג הנבחר אידאלי שה״ תכנן לכתחילה ?
תודה על ההסברים, כל טוב שלמה

תשובה:

בדיוק כתבתי על כך במכון אוצר הפוסקים, לגבי הנושא שבזיווג ראשון חמור יותר לגרש, אני מעתיק לך:

מה נחשב אשתו ראשונה.

בשיטה מקובצת (סוטה ב א) כתב: זווג שני, כגון אלמון לאלמנה, אבל בחור שנשא אלמנה או אפכא – הוי כמו זווג ראשון. גיליון ותוס’ הרא”ש[1]. וכ”כ בתוס’ שאנץ סוטה שם; מראה יחזקאל סי’ נ”ה[2].

אולם בפרי חדש (ס”ק ב) כתב: משמע לי דזיווג ראשון מיקרי דוקא כשהיא בתולה, ובכה”ג הוא דמזבח מוריד עליו דמעות, והכי דייק לן לישנא דקרא, דכתיב [מלאכי ב יד] ‘כי ה’ העיד בינך ובין אשת נעוריך, והיא חבירתך ואשת בריתך’, ומדקרי לה אשת נעורים שמעינן דמיירי קרא באשתו ראשונה, ומדקרי לה נמי אשת בריתו, שמעינן נמי דמיירי בבתולה, וכדאמרינן בסנהדרין [כב ב] אין האשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי. וכ”כ במהר”ם שיף גיטין צ’ א’. וכ”ה בחי’ חתם סופר גיטין שם, בביאור שיטת מהרשד”ם [הובא לעיל אות <קכה>] דס”ל דבארוסה לא נוהג דין זה, והיינו משום דדינה כזיווג שני אחר שלא בא עליה ולא עשאה כלי.

ויש שכתבו שמצד שניהם צריך שיהיה זיווג ראשון. בבית מאיר (כאן) כתב: לשון הגמרא הכי דייק, זיווג ראשון – דהיינו משני צדדי הזיווג הוא ראשון. וכ”כ הרש”ש (גיטין צ א): הא דקאמר הש”ס לקמן הא בזיווג שני, כולל ב’ ענינים, בין שאצלו הוא זיווג שני אף שעדיין היא בתולה, ובין שאצלה הוא זווג שני אף שהוא עדיין בחור, וזווג ראשון איננו כי אם בחור עם בתולה.

ויש שכתבו שהעיקר הוא בכך שאצל הבעל הוא זיווג ראשון. בימי שלמה (לר”ש קמחי, גירושין פ”י הל’ כא בהגה’) כתב: סתמיות לשון הפוסקים ז”ל שכתבו ‘אשתו ראשונה’, משמע דבדידיה תליא מילתא, כל שהיא ראשונה לו, ולא לה.

ובמי השלח (לר”ר מוסונייגו, דף ג טור ב), לאחר שהביא מדברי רש”י שלהי גיטין שמבאר דזיווג ראשון היינו אשת נעורים, כתב: רש”י נשמר כי היכי דלא תטעי לפרש זיווג ראשון דקאמר הש”ס הוא זיווג א’ לאיש ולאשה דהיינו שנשאה בתולה, וכסברת הפר”ח, דא”כ מוכרח אתה לפרש זיווג שני היינו אלמון שנשא אלמנה, וא”כ בחור שנשא אלמנה או אלמון שנשא בתולה לא ידענו מה דינו, לכן פרש”י זיווג ראשון היינו אשת נעורים, דהיינו אשה שנשאה בעודו נער, כדכתיב ‘אשת נעורך’. ועם היות שבאותו פסוק סיים ‘כי היא חברתך ואשת בריתך’, ואמרו ז”ל אין אשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי, מ”מ קרא לא קפיד אלא על אשת נעורים ולא אבתולה.

ויש שפירשו, דמיירי שגדלה עמו מימי הילדות. בט”ז (ס”ק ה) כתב: אשתו ראשונה – אין הפירוש שלקחתה בראשונה, אלא אותה שמגודלת עמך, כמו שפירש”י סוף גיטין [צ ב], וז”ל: זיווג ראשון אשת נעורים, ובה משתעי קרא, עכ”ל. וכבר נתבאר דבשניהם מצוה לשלח אם נמצא בה דבר ערוה, אלא החילוק לענין למהר לשלחה, כמשמעות לשון הטור.

[1] בטעם שיטת הרא”ש דזיווג ראשון הוא כאשר לאחד משני הצדדים הוא זיווגו הראשון, בין בחור שנשא אלמנה בין אלמן שנשא בתולה, ביאר בדברי חיל (לרח”י רוטנברג סי’ טו), דהנה בזוהר פ’ וילך מבואר, שלעיתים נשמת נקבה יורדת לעולם עוד קודם נשמת הזכר שהוא זיווגה, ומצוי הדבר שאדם נושא אשה זו, וכשמגיע זמנה להנשא לבן זוגה האמיתי מת בעלה הראשון כדי שיוכל השני שהיא בת זוגו לשאתה לאשה. ונמצא שאף שהיא אלמנה, כאשר היא נשאת לבחור זה היא בעצם זיווגו הראשון שנכון לשניהם ארבעים יום קודם יצירת הולד. וכן להיפך, באלמן שנשא בתולה, לעיתים מתה אשתו הראשונה כדי שיוכל לשאת את השניה, ונמצא שדוקא השניה היא בת זוגו האמיתית [והיינו, לאחר תקנת רבינו גרשום שאסור לאדם לשאת שתי נשים, דממילא בהכרח צריכה הראשונה למות כדי שיוכל לשאת את השניה]. ויעוי”ש עוד, דאין להקשות דא”כ גם באלמן שנשא אלמנה יתכן שלשניהם זה הוא זיווגם האמיתי, ומדוע באופן זה תלינן בודאי דהוא זיווג שני. ותי’ דבפשטות יש לתלות באלמן ואלמנה בזיווג שני, דבדרך כלל אדם נושא בזיווג ראשון את זיווגו האמיתי, אלא שכאשר לאחד מהם הוא זיווג ראשון דאינו מאורע רגיל, יש לחוש שמא זהו זיווגם האמיתי ונתעכב עד עתה כי לא הגיע זמנו לישא אשה עד עתה.

[2] וצ”ע דס”ל שם שכן היא דעת הפרי חדש דלהלן בפנים.

2 תגובות

    יחי המלך:

    ב”ה

    לפי מה שהבנתי בעבר על פי הסוד הכוונה לזיווג ראשון – ראשון במעלה
    ולאו דווקא ראשון בזמן.
    דהיינו שיש לאדם כמה זיווגים אבל יש אחת שנקראת ‘זיווג ראשון’ דהיינו ‘הנשמה התואמת’ בלשון המודרנית. אותה אישה שהיא המדוייקת ביותר בשבילו. מן הסתם לעניות דעתי זה גם מה שמכריזה הבת קול ארבעים יום לפני יציאת הוולד וכו’

    רבני בית הוראה:

    זה נכון, אבל זה בהתאמה לכללים האמורים. הדרך שלנו לדעת מי היא אותה נשמה היא בהתאם להנ”ל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *