שאלה:
רציתי לשאול. האם תפילין של ראש צריכים מעיקר הדין להיות ממש מהודקים על הראש, או מספיק שמונחים על הראש גם אם לא "לחוצים". ולמשל נפק"מ אם יכול להניח על הראש בלי להדק, ואז לברך ולהדק? או מכיון שכבר הניח על הראש במקומם יצא יד"ח
תשובה:
שלום וברכה
קיום המצוה הוא בהידוק, אבל הידוק לא צריך להיות משהו מאוד דרמטי, העיקר שזה יושב טוב ולא זז לצדדים מעצמו. מניחים על הראש, מברכים, ואחר כך מהדקים.
ומה אם נגיד אין לו תפילין ומשתמש של חבר ואינו יודע איך להגדיל את הרצועה. האם סגי בהנחת התפילין על הראש בהידוק כמה שאפשר. אבל זה כן יזוז אם אני יתקופף.
קשה לתת הגדרה, אבל ההידוק יכול להיות קל לא צריך להיות חזק, כדי לא להכנס לשאלות יהודי צריך תמיד להיות עם התפילין שלו בכל יום.
מה המקור להגדרה שלא צריך ממש מהודק?
הכוונה היא שהידוק אין פירושו לחבר את התפילין במסמרים, ברגע שזה מהודק ולא זז מעצמו זה נקרא הידוק.
מה הדין אם הרצועות היו גדולות יצאתי?וכגון שהתיתורא והאות ד מאחורה היו במקומן.
2) האם במקרה כזה יש לחלק מהדיעות את הדין של קרקפתא דלא מנח תפילין או שכיוון שתפילין של יד היו מונחות אין את הדין הזה?
אם היו במקום וגם היה מהודק – יצאת.
גם עלתפילין של ראש לבד יש ענין קרקפתא
1) האם יש דין קרקרפתא גם באדם שוגג?
2) מה התיקון של זה?(גם למזיד)
כמו כל דבר, תשובה וקבלה לעתיד מועיל לכל.
השאר תגובה