ויכוח בין שוכר למשכיר על תשלום השכירות

רבני בית הדין
ט"ו סיון ה'תשע"ט

שאלה:

בס”ד בסיום תקופה של שכירות דירה [שהתחילה בחמישי לחודש] יש ויכוח בין השוכר למשכיר האם הצ’קים שניתנו וניגבו ב20 בחודש הם עבור אותו החודש דהיינו 15 יום אחרי תחילת השכירות עבור אותו חודש או שזה ניתן עבור חודש קודם [דהיינו שהתחילו לגבות רק אחרי חודש וחצי מתחילת השכירות. השוכר טוען שברור לו והוא זוכר בודאות שזה ניתן באותו חודש והמשכיר טוען שברור לו שזה ניתן עבור חודש קודם ואפילו אם זה ניתן עבור אותו חודש ברור לו שא”כ באמצע היה חסר צ’ק אחד, כי כך מונח לו בראש שמגיע לו עבור חודש נוסף ולפיכך השוכר חייב לו עבור חודש נוסף . המשכיר מחזיק אצלו צ’יקם של השוכר והוא אומר שהוא מתכוין לגבות צ’ק נוסף, אך השוכר טוען שהוא כבר שילם עבור כל חודש . המשכיר אומר שהוא מוכן בינתים לחכות כמה ימים ולא לגבות את הצ’ק הנוסף רק אם השוכר יביא דפי בנק ויוכיח שהוא כן שילם עבור כל החדשים שהיו ואם לאו הוא יגבה את הצ’ק הנוסף. ובמידה והשוכר לא יביא דפי בנק ו להוכחת טענתו הוא יגבה את הצ’ק הנוסף. השוכר אומר שהוא מוכן לטרוח ולחפש את דפי הבנק שלו ובמידה, ויהיה צורך להזמין דפי בנק שחסרים הוא ישלם עליהם לבנק, אך הוא דורש שבמידה ויתברר שהוא צדק והמשכיר טעה [אזי המשכיר ישלם לו עבור דפי הבנק כמה שהבנק יגבה עבורם. האם השוכר צודק?

תשובה:

שלום וברכה,

התובע את חברו והוצרך להוציא הוצאות עבור התביעה, והשני התחייב בתביעה אינו יכול לתבעו על הוצאות שהיו. וכן מלווה שהוצרך להוציא הוצאות לתבוע את הלווה, אין המלווה יכול לדרוש את ההוצאות מהלווה. מלבד אם הנתבע הערים וסירב לבוא לדין. אבל הוצאות שלא מחמת סירוב אינו חייב לשלם.

ולכן כאן שיש תביעה בין השניים, בית הדין יחייבו את הלווה להוכיח את דבריו ולהביא דפי חשבון, ולא נוכל לתבוע את המשכיר בהוצאות שנגרמו לשוכר. וכמו כן בכל תביעה של אחד מול חברו חייב השני להביא הוכחות להגנתו, למרות שצריך להוציא על כך הוצאות, כל עוד ההוצאות הם סבירות ביחס לתביעה.

בהצלחה.

מקורות:

ראה שו”ע חו”מ סימן יד סעיף ה. ובנו”כ. ועיין עוד בש”ך סימן יא ס”ק ב, שהוצאות הזמנה לדין משלם המלווה, ולא מצאנו שיוכל לתבוע את שכר ההזמנה מהלווה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *