שאל רכב לנסוע לכותל וניזוק על ידי ערבים

רבני בית הדין
י"ב סיון ה'תשע"ט

שאלה:

בס”ד שאלה בענין החזרת דלק בשכירות רכב א] ראובן השאיל לשכינו רכבו לצורך נסעה בליל ו’ לכותל המערבי הרכב לא היה מבוטח לאיזור ערבי ושניהם ידעו מזה כאשר העביר המפתחות אמר ראובן לשכינו שיחזיר לו טנק דלק מלא כאשר הגיע סמוך לכותל התנפלו עליו ערבים ושדדו המכונית ראובן טוען שהרכב היה בהשאלה וחייב באונסים, והבקשה למלא הדלק הוא בשביל הדלק שהשתמש. והשואל טען חס ושלום הרי זה רבית קצוצה ההסכמה לתוספת הינו עבור השימוש ברכב אם כן יצא מגדר שואל לגדר שוכר ופטור מאונסים. ב] אם נניח שדנים על כל העסק כחטיבה אחת והתוספת הוא עבור ההשתמשות יש לדון בכל מי ששוכר רכב ומחזיר רק הכמות שלקח אך הדלק התייקר האם יש בזה איסור סאה בסאה ולפחות בזמנים או מקומות שאין מחיר יציב שאין לסמוך על יצא השער כי אם נדון שזה חלק מהשכירות יש להסמיך דברי הט”ז קס”ב שבדרך מקח וממכר אין איסור סאה בסאה.

תשובה:

שלום וברכה,

משאיל שמתנה שימלא לו טנק מלא, לא נראה שכוונתו לקבל שכר עבור השאלה, אלא כוונתו שיחזיר מלא כפי שקיבל השואל. ולכן לא חייב השואל למלאות יותר ממה שקיבל, ואם ימלא יותר פעמים שיהיה איסור ריבית.

לכן בשאלה הנ”ל אין כאן דרישת תשלום עבור ההשאלה, והשואל יש עליו את כל דיני שאלה – וחייב באונסים. אמנם אם התנה השואל שנוסע ברכב למקום מסוכן, ונסע למקום המסוכן וקפצו עליו ערבים, נחלקו הפוסקים האם נחשב למתה מחמת מלאכה שפטור השואל, ולדעת המחבר פטור. ולדעת הרמ”א והש”ך חייב.

אם התנה המשאיל שיחזיר תוספת דלק, והתוספת עבור השאלת הרכב ולא עבור הלוואת הדלק, אין איסור ריבית, כיון שהתוספת עבור השאלת הרכב. ויש לדון רק כלפי הקרן של הדלק האם יש בו איסור של סאה בסאה, ובמקרה שאין את ההיתר של סאה בסאה, לא יהיה את ההיתר של הט”ז כיון שכלפי הקרן אין כאן מקח וממכר אלא הלוואה רגילה. בקיצור: הדלק שהשתמש נחשב הלווה ונחשב סאה בסאה. והתוספת זה תשלום על ההשאלה. 

מקורות:

שואל שצריך לשלם שכר אפילו מזערי, אינו שואל ואין עליו חיוב אונסים. 

שאל רכב ונסע למקום שמועד לפורענות ללא קבלת רשות מבעה”ב, לא נחשב אונס, ולכן גם שומר שכר יהיה חייב. 

כאשר שאל רכב והתנה ששואל את הרכב עבור נסיעה למקום מסוכן, נחלקו הראשונים האם נחשב למתה מחמת מלאכה ופטור או שאינו נכלל בפטור של מתה מחמת מלאכה. ראה שו”ע חו”מ סימן שמ סעיף ג שלדעת המחבר פטור ככל שואל שפטור אשר הקלקול אירע מחמת מלאכה. כיון ששאל את הכלי ללכת במקום המסוכן. ולדעת הרמ”א חייב. כיון שהקלקול לא אירע מחמת השימוש במוצר אלא מחמת גורם חיצוני. הש”ך פסק כדעת הרמ”א.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *