לתרומות לחץ כאן

האם מתייחסים לחוסר תום לב בדיני ממונות

שאלה:

שלום רב, כיצד מתייחסת היהדות באשר לדיני ממונות (לא ירושה) מתי שתובע הוא חוטא ורוצה לצאת נשכר, והוא בא לבקש זכות בנכס בחוסר תום לב?

תשובה:

שלום וברכה,

אני לא מבין בדיוק מה אתה מחפש. אבל אכתוב קצת מהדברים, ואולי תרחיב את שאלתך.

1. בסימן מה כתוב שאדם שחתם על שטר מתחייב לכל הכתוב בשטר, ולא יכול לומר לא ידעתי. אמנם אם ידוע לנו שהצד השני רימה אותו, והלה חתם בתום לב, או שהסופר שכתב את השטר טעה, וידוע שלא דובר שיחתום על סעיפים כאלו החתימה לא מחייבת.

2. מצאנו מקומות שונים שאדם שעשה שלא כהוגן גם אנחנו נעשה עימו שלא כהוגן. ולכן לווה שנתן את מעותיו לגוי כדי שלא יהיה לו מעות לפרוע, מחייבים אותו למכור את נכסיו ולפרוע את חובו.

3. מעבר לכך מצאנו שאדם שעשה שלא כהוגן אנו משיבים לו שלא כהוגן עד כדי שמפקיעים קידושין ומתירים אשת איש. ולכן אם שכנע אשה לקדש אותה, נחשב שעשה שלא כהוגן והקידושין פקעו ממנו.

4. מצאנו בהלכות דיינים, שאם הדיין רואה שהצד שרוצה לתבוע הינו רמאי ומנסה לפעול ברמאות בבית דין כדי להרוויח כספים, בית דין כותבים לנתבע ששום בית דין לא יתעסק בתביעה של התובע, ובכך התובע יפסיד אפילו את החלק שאכן היה מגיע לו לפי הלכה.

בהצלחה.

מקורות:

1. ראה שו"ע חו"מ סימן מה ובישועות ישראל שם.

2. שו"ע חו"מ סימן קא סעיף א.

3. גמרא ב"ב מח ע"ב ויבמות דף קי ע"א.

4. שו"ע חו"מ סימן טו סעיף ג.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל