דמי שכירות כשיש פער בין התאריך הלועזי לעברי

שאלה:

שלום רב שאלה דומה למה שמצאתי אצלי הסיפור די דומה ואפילו יותר ברור לכאורה: שכרתי דירה מט"ו בשבט תשע"ז עד טו בשבט תשע"ח+אופציה לשנה נוספת. המשכיר דרש שנשלם בתחילת כל חדש לועזי. עתה, משפינינו המושכר, בטו בשבט תשע"ט -21.1.2019, לקח המשכיר מאיתנו שיק נוסף (שכנראה בטעות הפקדנו אצלו)בחודש פברואר! לאחר שכבר עזבנו הדירה. טענתו, לכאורה, הינה, שהוא השכיר מט"ו בשבט ועד טו בשבט וזהו 12 חודש, ועם האופציה-24 חדש. אבל, לדידנו, כיון שהתשלום התבצע לפי הלועזי, והרי כך שילמנו כל חודש מראש וזה ברור ומוכח, מהיכן אם כן שייך לחייב אותנו בחודש נוסף אחר שכבר תמה תקופת השכירות? רק בגלל שאם נדון לפי העברי מדובר אכן ב24 חודש. יש לציין שבשנתיים אלו יש פער בין הלועזי לעברי של כמעט חודש. דהיינו, לפי הלועזי * לא היינו בדירה 24 חדש, אלא קרוב יותר ל23 יישר כח מראש על תשובה ברורה.

תשובה:

שלום וברכה,

יד השוכר על העליונה ויש לחשב את חודשי השכירות לפי התאריך לועזי. ראה מקורות.

בהצלחה.

מקורות:

הנתיבות בכללי תפיסה כלל ג ביאר את דברי הש"ך בסימן שיב, שכל ספק שיש בין השוכר למשכיר, אם הספק היה בחודש האחרון, שהשוכר טוען שצריך להמשיך לדור והמשכיר מכחיש, יד המשכיר על העליונה – שהמשכיר מוחזק בקרקע. ואם כבר דר השוכר והספק על התשלום, יד השוכר על העליונה כיון שהשוכר מוחזק. ולכן במקרה הנ"ל שלא דיברו אם החיובים ייעשו לפי חודש העברי או הלועזי, ונכתב תאריך עברי והתשלום מתבצע לפי הלועזי, ונפל ספק בין המשכיר לשוכר, האם שנה זה שנה עברית או לועזית והויכוח הינו לגבי המעות – יד השוכר על העליונה ואינו חייב לשלם.

בנוסף, היות והמנהג לרוב שמשלמים לפי הלועזי, על כן ראוי ללכת לפי הלועזי. וכן דעתו של הגאון הרב מנדל שפרן שליט"א.