שאלה:
א.במוצאי שבת הקרוב האם מותר לברך מאורי האש על הנרות שהודלקו לצורך יו"ט? ב.כשאכל בבית פרי כגון תפוח ויצא לחוץ מהבית ואח"כ חזר לבית ורוצה לאכול שוב מהתפוחים האם צריך לברך עליהם שוב? ג.מה הדין בזה בלחם, ובעוגה?
תשובה:
שלום וברכה
1. בענין זה נחלקו הדעות, רבים מברכים פשוט על נרות השבת, ואין צורך להביא לשולחן, ומהם יש שהקפידו בדוקא לברך על נרות השבת ולא להדליק נר במיוחד כפי שיבואר, ויש שנוהגים להדליק אש מאש, ויש שהחמירו שלא להצמיד ביניהם משום חשש כיבוי, ולכן בכל מקרה יש לברך על הנר היחיד ולא לעשות אבוקה.
מקורות:
1. בענין זה נחלקו הדעות: דעת הגרי”ש אלישיב והגרש”ז אויערבך שלא לקרב את הנרות, משום שיש חשש שכאשר מפרידים ביניהם זה נראה כיבוי, וכפי שאסרו להוציא כפיס עץ ממדורה. אולם בס’ ארחות רבינו הובא שבעל הקהילות יעקב כן עשה זאת. כמו כן הובא שם שהצמיד גפרור, אולם אחרים חששו בזה שזה נקרא נר של בטלה שאסור להדליק בחג, שהרי יש או חשמל והנר נדלק רק לשם מצוה. לכן כל אחד יעשה בזה כמנהגו ויש לסמוך על כל אחד מהמנהגים.
2. אכן חלוק לענין זה תפוח עץ שהוא דבר שאינו טעון ברכה במקומו ולכן השינוי מקום מהווה ניתוק ויש לברך שוב, מלחם שהוא דבר הטעון ברכה במקומו, ולכן לדעת הרמ"א אין שינוי מקום, השו"ע מחמיר, אבל כידוע בספק ברכות לא נהגו להחמיר אפילו כשו"ע ונהגו כרמ"א אבל לכתחילה יש להמנע מלהכנס לספק זה, בעיקר ספרדים. לגבי עוגה נחלקו הדעות בשו"ע סי' קעח סעי' ה ונהגו שלא לברך שוב, וראה שם דיון גם על פירות שבעת המינים. באופן כללי ראה כל פרטי דין זה בשו"ע סי' קעח.
מקורות:
