שאלה:
שלום להרב, שאלה: לענין חזרה כמה היא הכמות הראויה למי שתורתו אומנותו? שמעתי בשיעור השבוע מן רב עיר אחד מארץ ישראל סיפורים טובים עד מאוד על הנושא זה, וגם סיפר סיפורים נפלאים ועל אנשים שרצו להיבחן ע"י גדולי דור בארץ ישראל בתוקופות שונות וגם ע"י גדולי אירופה בעבר ולדוגמא אחת שבא אחד ואמר שכבר למד כל החומר לרבנות (חלק יו"ד) עשר פעמים ורצה שהגדול ההוא יבחן אותו ואמר לו שבזמנו שעד ארבעים פעמים שחזר היה סופר משם ועד שחשב שהיה ראוי להבחן ע"י גדולי דורו לא ידע כמה למד, דהיינו עוד כמה עשרות פעמים ומיאן לבדוק המבקש, ועוד סיפור על אחד שרצה להבחן ע"י גדול אחד על מסכת שלמד, ושאל לאותו אדם כמה פעמים חזר על מסכת זו ואמר לו 24 פעשמים ומיאן לנסותו ואמר שעד שיחזור 40 פעמים שלא יחזור לבקש. וגם מן רבנים שהובאו דבריהם בשיעור עם מקורות או מפי האומר שאמר עם פלוני וכו' והשבי כך וכך היה נקודה שגדולי ישראל אמרו על מי שרוצה להצליח שיחוזר כמה פעמים שדרך כך תלמודו בידו. המסכנה של הדבר נראה פשוט שחזרה דורשת סדר לעצמה ולא לחזור ד' פעמים נקרא מספיק כדי לדעת ולהגיע למדרגה של תלמודו בידו. גם כאשר למדתי מסכת ע"ז ראיתי מקור לזה מן מימרא של רבא בדף יט עמוד א' על פסוק שקובץ יד יד וכו' ע"ש. וגם מה שנפסק בש"ע יו"ד רמ"ב גבי קופצים להוראה שלפי הגמרא שם בע"ז נראה שיש ענין להגיע לגיל ארבעים ואף שתירץ שם בגמרא גבי רבא וגם מה שכתב הב"י על דברי הרמב"ם שם, מ"מ אף שיש אפשרות פחות מגיל זו לפי טעם טוב שפירש הב"י שם, מ"מ בימינו כיון שלפחות למי שגר העיר שיש קהילה גדולה וטוב מספיק רבנים טובים להיות המורים לעזור אנשי עיר בהוראת דברים, טוב למי שלא הגיע למדרגה כזו שירבה בישיבה דהיינו לימוד כראוי ועם חזרה ובנוי מן יסוד זה באנו לשאול לכבודו שאלו אלו: 1. לפי חוות דעת ב"ד חשוב ובית מדרש חשוב שליכם כולל נסיון גדול בכל חלקי תורתינו, מה הכמות שראויה ללומדי תורה שלומדים כל יום לחזור? שאלנו זה כדי לשעת החשבון נכונה של חזרה כדי לדעת כמה יש לחזור ומתי להמשיך קדימה כדי ללמוד הכל הצריך באמת (ספרים היסודיים ש"ס טור ש"ע וכו'). 2. לגבי הוראה, מה ראוי להורות לתלמידים גבי זה? שהרי בימינו יש רבנים טובים שלא מקפידים כ"כ חזרות ומסמיכים רבנים ע"י מבחנים בין בכתיבה או בעל פה או שניהם, אבל רוב תלמידים לא חזרו כ"כ והרבה פעמים נשכח הדברים כלמדו מתוך לחץ לעבור מבחן, ויש כל מיניה דאגות לקבל שררה כלשהוא ולבסוף יש הרבה שלא יהיה להם זמן להשיך הלימוד, או לא יגיעו לדרגה שהיו ראוים ומאלו שעזבו הרבנות וילכו לעסקים כיון שלא למדו כראוי והכל נעשה מתוך לחץ או אפילו גאווה לקבל תואר הרי זה תותאה לא יצא טובה. לכן הלא הנכון לנסות לקיים דברי הש"ס כל מה שאפשר, פירוש ללמוד הכל עם מאות חזרות (כל אדם לפי כוחו) עד גיל 40. משם אם יש חשק או צורך שיעמידו רבנים ראוים שיודעים באמת וראוי להקרא רב בישראל ויעלה כבוד התורה ואנשים ירצו ויקפצו להדמות להם וזה באמת ירבה לימוד התורה. הלא זה עדיף? ואם מי שיש לו צורך פרנסה הלא טוב לצור תואר דומה במה שיש בישראל אצל הרבנות, כמו "מורה" או "מר" שפירושו אדם שלמד הרבה שנים בכולל ויודע תורה, אבל לא הגיע למדרגה מספיקה לרבנות שיודע בבירור כל התורה. ותואר זה מאמת שבקדוהו ועמדוהו כאיש שראוי ללמד תורה כמורה או בקירוב רחוקים, שאז יתקבל למוסדות של חינוך לתקפידים. אבל תואר "רב" כמו שהיה בעבר למי שממש "רב" בידיעתו ומידותיו ? סלח הטירח. ברוך ה' שאצליכם יש רבנים טובים מאוד שמעלים ארך התורה בעיני הכל, עבודה נפלא שאתם עושים ברכה והצלחה!
תשובה:
שלום ידידי
כפי שאתה מבין, הנהגה של גדולי הדור אינה בהכרח דרך לרבים… אם נאמר לכל אדם שעליו לחזור 40 פעם על כל דבר הוא ישבר… לכן ברור שהחזרות זה היסוד של הכל אבל המסגרת תמיד צריכה להתאים לאדם בעל יכולות בינוניות יותר. לכן חשוב שבמסגרת הקיימת אנשים ישננו כל יום מה שלמדו אתמול, בסוף שבוע יחזרו על הנלמד במשך השבוע, ובסוף החודש או בסוף כל נושא יערכו חזרה ומבחן על מה שלמדו מתחילה. בסוף כל נושא מרכזי שוב חזרה ומבחן – כל הל' שבת, כל תערובות וכדומה.
בהצלחה לכולנו.
