שאלה:
כידוע ברכה ראשונה על מים מברכים רק כששותה לצמאו. האם אותו דין יש גם לשתיית סודה?
תשובה:
שלום וברכה
שאלה זו עסקו בה פוסקי שמנינו וההכרעה הרווחת היא שהסודה דינה לענין זה כמים.
מקורות:
בספר שאלת רב עמ' רפב כתב בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א דאם אינו צמא אין לברך עליו, וכ"כ הגר"מ מאזוז שליט"א בירחון אור תורה אב תשמ"ו סי' קכב אות ב', שהשותה סודה שלא לצמאו אלא רק לעיכול ולהקל כבדות המאכל אינו מברך עליו. וכן כתב הגאון רבי אביגדור נבנצאל שליט"א במכתב שהובא בשו"ת אדרת תפארת ח"ג סימן ז', שאין לברך על שתיה זו משום דכשאינו צמא אין הוא נהנה משתיית המים אלא מדקירות הגז, והנאה זו אינה טעונה ברכה. אמנם הגר"נ קרליץ שליט"א בספרו חוט שני על הלכות ברכות עמוד קצד כתב לחלק, דהכל תלוי בדעת האדם השותה, שישנם בני אדם המרגישים בשתייתם נעימות אף אם שותה אותם שלא לצמאו, ומסתברא שצריך לברך עליהם ברכת שהכל, דברכת הנהנין אינה תלויה דוקא אם יש טעם עצמי כגון סוכר, וכדומה, אלא כל שהאדם שותה אותם ומרגיש נעימות בשתייתם הרי זה חשיב שנהנה מן המים, ואין חילוק אם נהנה מן המים מפני שיש בהם סוכר או שיש בהם דבר אחר שנהנה ממנו.
