אשה נשואה ותפקידה

שאלה:

בה
אני בחורה בעלת תשובה מעל גיל 30.
אני רואה בעולם שסביבי שנשים חרדיות רבות לוקחות על עצמן עול גדול מאד, בין עול של בניית משפחה בין עול של פרנסה
אני בשלב של החיים שאני רוצה להתחתן. אמנם קשה לי לראות את עצמי לוקחת עול מאסיבי כזה כפי שאני רואה אצל נשים אחרות. אני מרגישה צורך גם להתחזק ולהמשיך ללמוד זה עוזר לי להחזיק במחשבות טהורות יראת שמים ומידות טובות
כיצד עלי לגשת לשידוך אנז מרגישה "נחותה" ביחס ליכולת הנתינה של נשים אחרות בציבור החרדי
אני רוצה לעשות מסירות נפש לגדל ילדים, אך אם אני צריכה לדוגמא מטפלת ששומרת על הילדים בבוקר האם זה עוול כלפי הילדים,? האם מותר לאשה לקחת זמן לעצמה במידה שחלק ניכר מהיום היא מטפלת בביתה ובילדים. האם אשה שצריכה שבעלה יעזור לה זמן מסויים כל יום לדוגמא שעתיים, האם זה ביטול תורה של הבעל
וכן אם אני מרגישה שאני אצטרך עזרה מבעלי מה יותר מתאים, מישהו שלומד כל היום או מי שהוא קובע עיתים? כלומר האם מישהו שלומד תורה כל היום לא מתאים לו אשה שצריכה עזרה עם הילדים אלא הוא צריך אשה שעושה הכל לבד?
יש לציין שהגישות שאשה מוכרחת לתמוך לתת הכל בשלמות לבעלה ולילדיה ולהשאיר לעצמה סדק קטן ביום של נתינה עצמית- גורמת לי עיכובים נוספים לגשת לכיוון שידוך, וזה מאד מצער אותי
תודה רבה.

תשובה:

שלום רב,

אני חושב שאת לוקחת קבוצת נשים מסויימת ומהן את מסיקה מסקנות וכו'. "נשים חרדיות" זה מילה שמכילה בתוכה עשרות אלפים ויותר… כלומר, בהחלט יש נשים שהן מתאימות לתיאור שאת מתארת כאן. אבל ברור לי שאצל רוב רובן זה מגיע מתוך רצון גמור, ושמחה שלמה, אחרת זה היה מתפוצץ.. כפי שאף קורה לעתים.. אצל אחרות המצב ממש לא כפי שאת מתארת, הן עובדות, משקיעות גם בעבודתן או בלימודים כל אחד בהתאם ליכולת וכד'. רוב הגברים החרדים שאני מכיר, מסייעים ועוזרים לאישה ולילדים בבית, מי יותר ומי פחות. מעטים הם הגברים שאינם מסייעים. כך שאת ממש לא צריכה להרגיש נחותה, זה תפקידו של הבעל. אין דבר כזה שהוא מקים משפחה ושוכח ממנה. זה קיים, אבל רק כאשר האישה תומכת ונותנת את חלקה לעניין בשמחה וברצון. אצל רובן זה ממש לא כך!

אכן בגמרא כתוב נשים במה הן זכות (בלימוד תורה). בכך שהם לוקחות את הבנים לתלמוד תורה ומסייעות לבעליהן. אבל זה לא אומר ש24 שעות היא צריכה לעסוק בזה. ממש לא. אישה עם סיפוק עצמי ושמחה יכולה להפיק למשפחתה הרבה מאד יותר מהאחרת אם תעשה את הנ"ל תוך כדי עצבות והתבוננות מתמדת האם זה בסדר או לא, האם זה מספיק או לא.

אין טעם להיכנס לשאלה מי מתאים לך יותר מי שלומד כל היום או מי שהוא קובע עיתים, כי זה לא העניין. בשאלה זו כדאי שתתייעצי עם אנשים המכירים אותך ושם תשטחי את הלבטים שלך. לטעמי למרות שזה נראה כשאלה מאד חשובה ואכן היא כך, אבל עוד יותר חשוב זה מי האדם – בעל מידות, ירא שמים. אם הוא עובד לפרנסתו מחמת שכך הוא הורגל, או מחמת ההבנה שבנתונים שלו הוא חייב לעשות זאת, או סתם כי הוא חש חוסר סיפוק ויכולת הבעה עצמית בלימוד כל היום, זה בסדר גמור. העיקר כאמור, שיהיה אדם ירא שמים, מקפיד במצוות, קובע עיתים וכו'.

שיהיה לך הרבה הצלחה