ספק חמץ שעבר עליו הפסח

רבני בית ההוראה
כ' אייר ה'תשע"ט

שאלה:

לכב’ הרבנים שלום אישה הביאה בביקור חולים הביאה ביגלה לחולה יום לאחר פסח חילונית מכירת חמץ לא עשתה לא ידוע אם קנתה לאחר הפסח או הביאה מהבית מה דין הביגלה

תשובה:

שלום וברכה

אף שספק חמץ שעבר עליו הפסח הוא ספק דרבנן שבדרך כלל ניתן להקל בו, כאן שיש סבירות כל כך גדולה שהוא לא נמכר, שכן גם אם קנתה אחרי פסח מי יודע היכן קנתה, לא הייתי אוכל כיון שזה כל כך סמוך לפסח.

מקורות:

בשו”ת חתם סופר סי’ קיד החמיר בספק חמץ שעבר עליו הפסח, וחלקו עליו רבים, ראה בחק יעקב סי’ תמט, ובשו”ת בית שלמה או”ח סי’ סב, וכן ראה בשדי חמד מערכת חמץ ומצה (כרך ה’ עמוד א’ קה) ועוד אחרונים. מאחר שזה איסור דרבנן וממילא ספק באיסור דרבנן מותר. אולם ראוי לשים לב שגם החתם סופר עוסק באופן שודאי נמכר באופן כלשהו אלא שיש ספק אם חלה המכירה או אם זה היה חמץ בפסח. כלומר, יש המציאות ברורה, והספק בעצם היה כבר בפסח עצמו שעליו היו ודאי צריכים להחמיר כמו כל ספק דאורייתא. לכן כתב החת”ס שיש להחמיר בו לאחר הפסח. אבל בספק שאתה מציג כאן שהוא האם זה נמכר כדת וכדין או לא, זה ספק דרבנן רגיל ואין סיבה להחמיר בזה. אמנם כאמור כאן הסבירות כל כך גבוהה שזה חמץ שלא נמכר, שלדעתי יש להמנע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *