לתרומות לחץ כאן

לבישת בגד אדום

שאלה:

שלום, האם על פי הדין מותר לאישה ללבוש בגד אדום?

תשובה:

שלום רב,

על פי דין אישה צריכה להקפיד על לבוש כמנהג נשים הצנועות. כלומר, אם נשים צנועות אינן נמנעות מלבישת בגד אדום אז מותר. אם הן נמנעות מחמת צניעות אז אסור. כמדומני שאכן כך, כאשר זה אדום ובולט לעין נשים צנועות נמנעות מללבוש את זה וממילא זה כמו "דת יהודית".

 

הצטרף לדיון

תגובה 1

  1. שלום וברכה לרב המשיב.

    אני אישית מחמיר על אשתי, כיוון שאני סבור שבגד אדום אינו נפוץ במקומנו, ויש בזה משיכת תשומת לב.

    אבל אין זה איסור מעיקר הדין, ואין הצבע האדום פרוץ בעצם עצמותו, אלא הדברים משתנים ממקום למקום ומזמן לזמן, ושמעתי שבזמן האחרון רואים יותר ויותר נשים חרדיות לבושות אדום, ואם באמת זה יהיה נפוץ, יהיה זה מותר, כי כבר אינו מושך תשומת לב כמו מקודם.

    וכ"כ הגר"ש וואזנר בשו"ת שבט הלוי חלק ו סימן כד לגבי לבוש בורדו הנראה כאדום: "והשתא אם הפריצים והפריצות לובשים כזה לשם פריצות גם זה אסור, ואם לאו מותר". וסיים "וקשה להאריך בדבר שאין לנו גדרים – והכל לפי ראות הדיין".

    וראה להגר"מ שטרנבוך שכתב בספר "דת והלכה" סי' א': "והעיקר שלא לעורר תימהון… דהוה כבגדים אדומים שאסרו אז חז"ל, דהוה פריצות שמתבלטת יותר מדאי".

    אמנם זה לפי פירוש הערוך, שפירש "כרבלתא" בגד אדום לפריצות, על הגמ' בברכות (דף כ) "דרב אדא בר אהבה חזייה לההיא כותית דהות לבישא כרבלתא בשוקא, סבר דבת ישראל היא, קם קרעיה מינה".

    ועל זה כתב מהרי"ק:

    "הדבר אשר שייך בו נדנוד פריצת גדר הצניעות והענוה, ינהגו בו הגוים – גם זה אסור… ואף גם זאת נראה דהיינו דווקא כשהוא עושה כדי להדמות אליהם ולא לתועלת ידועה".

    בכל הנ"ל אין שום רמז ש"צבע אדום הוא צבע של פריצות", אלא הכל נאמר על ענין 'בחוקותיהם' ומשום שהיה בגד זה מיוחד לגויים. והש"ך ביו"ד שם ציין שהיתה מסורת לישראל להקפיד שלא ללבוש אדום, וכל זה כבר עבר מן העולם.

    גם מה שמביאים ראיה מהספרי, אין שום ראיה שבגד אדום הוא פריצות, שהרי הוא כתב (פרשת ראה): 'פן תדרוש לאלהיהם לאמר' – שלא תאמר הואיל והם יוצאים בטגא אף אני אצא בטגא, הואיל והם יוצאים בארגמן אף אני אצא בארגמן…" כלומר שהאיסור משום בחוקותיהם.

    גם הרמב"ם הביא הספרי הנ"ל בספר המצוות, וכתב עליו בעניין מלבוש תלמידי חכמים: "ולא ילבש לא מלבוש מלכים כגון בגדי זהב וארגמן, שהכל מסתכלין בהם".

    ואין האיסור הזה מיוחד לנשים, אלא גם לגברים, ואינו מובא תחת דיני הצניעות בשו"ע אה"ע, אלא ביו"ד תחת דיני חוקות הגוי.

    וביאר הרב נחום רבינוביץ, שבימי קדם היה קשה לייצר צבע אדום כזה ולפיכך נתייחד לבגדי מלכים ושרים, ומשום כך מי שלבש ארגמן כולם הסתכלו עליו. ועוד, שבדרך כלל, רק שרים וכמרי עבודה זרה לבשו בגדים כאלה. נמצא שהלובש ארגמן לא רק שהיה מבליט עושרו ומתפאר בו אלא שגם היה בכך משום חיקוי עובדי עבודה זרה.

    מכל מקום, רוב הפוסקים לא הבינו כפירוש הערוך ב"כרבלתא" אלא הבינו שמדובר בבגד שעטנז, בהמשך לנאמר שם בדף הקודם, "אמר רב יהודה אמר רב: המוצא כלאים בבגדו פושטן אפילו בשוק". ורש"י פירש "לבוש חשוב" ללא קשר לבגד אדום, ומסתבר שגם הוא מסכים שמדובר בשעטנז.

    ובב"י (יו"ד סי' ש"ג) כתב, דמכאן מקור דברי הרמב"ם (פ"י מהל' כלאים הכ"ט) דהרואה כלאים של תורה על חבירו אפילו הוא בשוק קורעו מעליו ע"ש. וכן כתב בדרישה. וכ"כ ברדב"ז על הרמב"ם שם. וכן כתב המעשה (הלכות כלאים פרק י), "ולדברי הרא"ש ז"ל יש לידחק דאותה כרבלתא היה בה כלאים מפורסם ונראה לעינים".

    מובן ופשוט מכל הנ"ל שאין קשר לזמננו, שדרך בנות ישראל ללבוש בגדים אדומים, ואין לבגד זה קשר מיוחד לפריצות. וכדכתב הרמ"א בשולחן ערוך יורה דעה הלכות חוקות העובדי כוכבים סימן קעח: "וכל זה אינו אסור אלא בדבר שנהגו בו העובדי כוכבים לשום פריצות, כגון שנהגו ללבוש מלבושים אדומים, והוא מלבוש שרים וכדומה לזה ממלבושי הפריצות".

    וכך יש לבאר מה שרואים בספרים שמועות בשם הגדולים לאסור בגד אדום, כגון מעיין אומר (חי"ב ס"נ עמ' רמ"ט) בשם הרב עובדיה, או הליכות בת ישראל (פ"ז ס"ג ובהערה ז') בשם הרב אלישיב, שדיברו לפי מה שראו שלא נפוץ בגד אדום.

    אמנם גם המחמירים לפי השמועות הנ"ל סייגו דבריהם שלא נאסר אלא אדום ממש אבל לא בורדו וכיו"ב, ולא נאסר אלא בגד שכולו או רובו אדום אבל לא חלקו, ולאפוקי מכאלה שרצו לאסור כל הצבעים הדומים לאדום.

    וכן כתב באורחות רבינו ח"ד עמ' ע"ד (מהדורה חדשה) בשם הגר"י קניבסקי זצ"ל, "הוי עובדא בתקופה שבתי שתחי' למדה בסמינר, קבלה סודר אדום, ולבשה אותו גם כשהלכה לסמינר, שם העירו לה על שלובשת מלבוש אדום. שאלתי את מו"ר (הסטייפלר) וסיפרתי לו. ענה לי מו"ר, בזמננו הנשים לובשות אדום, ומותר".

    עוד הוסיף המחבר הדייקן, "בתי שתחי' אומרת שאמרתי לה בשם מו"ר שאם כבר יש את הבגד מותר ללבוש, אבל לכתחילה לא לקנות".

    וציין המחבר שם ליו"ד סימן קע"ח ברמ"א, וכסף משנה מה שכתב בשם מהרי"ק, שמשמע להדיא כדברי הסטייפלר. ושם כתב על הספרא שאוסר לצאת בארגמן (אדום) שאסרו רק מלבוש המיוחד להם משום פריצות, אבל כשאינו מלבוש המיוחד להם על דרך זו, אין עליו איסור כלל ללבשו.

    ומוסיף המחבר, "וזה שאמר מו"ר, בזמננו הנשים לובשות אדום, והיינו שצבע האדום רגיל בבגדים כמו שאר הצבעים ואינו מתייחד צבע האדום לפריצות כמו שהיה בזמניהם".

    וכן השיב הגרש"ז אויערבאך לנכדו, ומובא בספר "ועלהו לא יבול" (תשובות הגרש"ז) חלק ג' עמ' ע' ואילך:

    "אפשר ללבוש שמלה מאוד יפה, להיפך – כבודה בת מלך. שמלה שכולה אדומה אולי לא ראוי, יש דבר כזה בשו"ע (יו"ד סי' קע"ח סעיף א') אבל מה שכתוב שם לא נוגע לימינו, שם האיסור הוא בגלל החיוב לשנות ממנהג הגויים. אין צורך להיות ראשונים בכל דבר ולהתלבש ע"פ המודה הכי מודרנית. אי אפשר לאסור בגד "רועש" אם נשים כשרות נוהגות ללבשו, אבל בגד ש"מאוד רועש" מסתבר שאסור. אמנם כאשר זה נהפך למצוי שנשים לובשות בגד כזה, נאמר על זה שראשונים קלקלו לעצמם ותקנו לאחרים.

    יש ענין של מנהג נשים כשרות, דהיינו אם כך נוהגות נשים כשרות, יש להחמיר כמותן, ויש גם מקום להקל כמותן. לדוגמא, במקום שנשים כשרות, נשות בני תורה וכדומה, נוהגות ללכת עם שרוולים עד המרפק ממש, זה בסדר, ומותר לנהוג כמותן. כתוב שנשים כשרות נהגו ללכת עם סרט נוסף על כיסוי הראש, ואז זה היה חובה ללכת כך. לעומת זה יש במשנה (חלה פרק ב' משנה ה') "אף הוא קלקל לעצמו ותיקן לאחרים" – לפעמים יש מציאות כזאת שהראשונים שפורצים את הגדר לא נהגו כשורה, אבל סוף סוף השתנה המנהג ונוהגים אחרת, ואי אפשר לחייב את כולם לשוב למנהג הראשון".

    כדברים האלה כתב גם בשו"ת החתם סופר החדשות (יו"ד סי' ל"ו) לגבי גילוח במכונה, "שאף שמראש מקדם שהורגלו האומות באירופה לגלח זקנם, המסיר שערותיו נראה כמי שמתדמה להם במלבושיהם, שיש בו איסור משום ובחוקותיהם לא תלכו, כל זה היה מאז ומעולם, אך עתה בעוונותינו הרבים קלקלתינו תקנתינו, שכבר הורגלו רובא דרובא מישראל שבמדינתנו לגלח הזקן וא"כ אין כאן משום ובחוקותיהם לא תלכו".

    כדברים הנ"ל ראיתי שמביאים בשם הגר"י קמינצקי זצ"ל (ולא צויין מקור).

    וכן הביא הדרכי תשובה (יו"ד קע"ח ס"ק ט"ז) בשם הגאון ר' יצחק אלחנן מקובנא, להתיר לחתן ללבוש בגד אדום, שכן בזמננו אין הצבע הזה מיוחד לפריצות.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל