שאלה:
למדנו במסכת בכורות כ"ט: שדיין וכד' אסורים ליטול שכר על דיון וכד' רק דמי בטלה. מהו ההיתר של דייני ימינו ליטול שכר גבוה הרבה מזה? וכן ראשי ישיבות ורמ"ים. תודה.
תשובה:
שלום וברכה,
על מדוכה זו ישבו גדולי הפוסקים. ונאמרו בזה יישובים שונים.
כתוב בהלכה ששכר בטלה – שאם בטל ממלאכתו עבור הדין תורה או עבור לימוד התלמידים – מותר לקחת. ולכן יש שרצו יישב שדיינים או רמי"ם שיושבים שמניחים עסקיהם כל היום, כדי שיהיה להם פנאי ללמד או לדון, נחשב לשכר בטלה. ובנתיבות (סימן ט חידושים ס"ק ט) כתב שהיות וקבועים לדון או ללמד, ואם לא היו קבועים לכך היו מתעסקים בעסק אחר, נחשב בטלה דמוכח.
יש שכתבו שכאשר באו לדון מעצמם לדיין, נחשב שקיבלו עליהם דיין שלוקח שכר.
יש שתירצו, שכיום מתקרבים לפשרה, או שמנסים תחילה לפשר, ועל פשרה אין איסור לקיחת שכר.
בספר אורח משפט תירץ שמלמד שטורח ללמד שוב ושוב לתלמידים שאינם מבינים. וכן בדיין יש טורח לדבר על ליבם של הבעלי דין, ועל טורח זה מותר לקבל שכר.
בשות מהרי"ל דיסקין תירץ שבמקום שיכול להשתמט שלא לדון או לא ללמד, מותר לו לקבל שכר.
יש שרצו לומר שמותר לדיינים לקבל מתוך קופת הקהל.
בהצלחה.
מקורות:
ראה בספר סדר הדין פרק יא הלכה מ, ובהערות שם.
וגם היום אם אדם לא יהיה בעולמה של תורה. תורה מה יהיה עליה. פעם היה פחות ניסיונות בחוץ. היום זה ממש השם ישמור.
השאר תגובה