לתרומות לחץ כאן

בהר: האם מותר להיות שכיר

הרב יגאל גרוס 

פתיחה

אחת השאלות המפורסמות הנוגעות למוסר התורה היא השאלה, כיצד התירה התורה לקחת עבדים. כדי לענות על שאלה זו, יש לחלק בין תנאי העבודה של העבד המוכר לנו (ההוא מאוהל הדוד תום), לתנאים של עבד על פי התורה, ולהבין שלא כל מציאות של עבדות היא בעייתית, ולעיתים אף עדיף לאדם להיות עבד.

העבד הראשון המתואר בתורה הוא אליעזר עבד אברהם, וכפי שעולה מדברי התורה, הוא היה מרוצה ממעמדו 'זקן ביתו המושל בכל אשר לו' (בראשית כד, ב), ההסדר היה נוח לשני הצדדים. לא כל אדם יכול לכלכל את עצמו, בפרט בתקופות של קושי, וטוב לאדם לעבוד לפעמים אצל אדם עשיר. גם השפחה הראשונה בתורה, הגר, שמחה להיות אצל אברהם, וגם כאשר היא דיברה בהתנשאות אל שרה הגבירה, צריך לשים לב שעונשה היה דווקא גירוש מלהיות שפחה.

ביחס לעבד עברי אומרת הגמרא, שכל הקונה עבד עברי כאילו קונה אדון לעצמו, מכיוון שהיו צריכים לספק לו תנאים מופלגים. למשל במידה ויש בבית רק כרית אחת, זכאי להשתמש בה העבד ולא בעל הבית. גם לעבדים כנענים ניתן יחס מכובד, ואסור להרביץ להם או להרוג אותם (ועיין עוד ברמב"ם בסוף הלכות עבדים, אודות היחס הראוי והנכון לעבד).

לעומת העבד המוזכר בתורה, בשאר העולם  הייתה העבדות אכזרית ובלתי אנושית, ובוודאי שלא היה איסור להכות את העבד ואף להרוג אותו. באחת הערים ברומא הוקם מגדל מים שסיפק מים לכל התושבים דרך צינורות, אך עדיין לא המוצאה המשאבה שתעלה את המים מן הנהר למגדל, לכן השתמשו בשרשרת חיה של עבדים לאורך כל שעות היממה שהעלו את המים מהנהר למגדל.

בעקבות יחסה של התורה לעבדים, לא היה משתלם להחזיק עבד, ורק אנשים עשירים היו יכולים להרשות לעצמם להחזיק בעבד עברי. נחמה לייבוביץ מביאה בספרה (שמות עמ' 13) אגרת ששלח רומאי למפקדו, הבודק האם משתלם לכרות ברית עם היהודים. הרומאי בז להנהגות היהודים, כמו למשל הנהגת חופש יום בשבוע (דבר שהיום מובן לכולם מאליו), וכן על יחסם לעבדיהם:

"בעוד אשר אצלנו במפקד האחרון נמצאו עשרים ושלושה עבדים על כל אזרח בן חורין, ביהודה נהפוך הוא, ועבד אחד בה על עשרים ושלושה אזרחים. דבר זה סכנה יש בו, וחלילה לרומי להסיח דעתה ממנה. הללו דרכם לשלח לחפשי כל עבד במועד קבוע, וכל המכה עבד – לבעל עברה יחשב."

בעקבות כך נעסוק השבוע בשאלה, האם מותר לחתום על חוזה שכירות ליותר משלוש שנים. כפי שנראה לא כל יהודי יכול לבחור להיות עבד, וייתכן שחתימת חוזה ליותר משלוש שנים מהווה סוג של עבדות.

  1. עבדי הם

ראינו שהתורה מאפשרת את קיום מוסד העבדות בכך שמתירה לקחת עבד עברי, האם כל אחד יכול להיות עבד עברי? הגמרא במסכת קידושין (כב ע"ב) פוסקת, שבעיקרון אסור ליהודי למכור את עצמו לעבד עברי, והוא יכול להיות עבד עברי רק באחד משני תנאים: או כאשר הוא גנב ואין לו כסף לשלם, אז בית דין מוכרים אותו לעבד. או כאשר הוא פשט רגל, ואז מותר לו למכור את עצמו לעבד עברי, ובלשון הרמב"ם (עבדים א, א):

"עבד עברי זה ישראלי שמכרו אותו בית דין על כרחו, או המוכר עצמו לרצונו. כיצד? גנב ואין לו לשלם בית דין מוכרין אותו, ואין לך איש בישראל שמוכרין אותו בית דין אלא הגנב בלבד. מוכר עצמו כיצד? זה ישראל שהעני ביותר נתנה לו תורה רשות למכור את עצמו… ואין אדם רשאי למכור את עצמו עד שלא ישאר לו כלום ואפילו כסות לא תישאר."

מדוע אסור ליהודי למכור את עצמו לעבד? הגמרא כותבת, שבני ישראל הם עבדיו של הקב"ה ולא של בני אדם ('עבדי הם ולא עבדים לעבדים'), לכן רק כאשר אין ברירה מותר ליהודי למכור את עצמו לעבד. כמו כן, במידה ואדם בחר להימכר לעבד, הוא עובד רק שש שנים ואז יוצא לחירות (אלא אם כן הוא בחר לעבוד עד היובל, שאז רוצעים את אוזנו (האוזן ששמעה לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני)).

השלכה נוספת לכך שבני ישראל עבדים של הקב"ה ולא של בני אדם, מובאת בגמרא בבא קמא (קטז ע"ב). הגמרא מביאה את דברי רב הפוסק, שמותר לאדם שהשכיר את עצמו לחזור מעבודתו באמצע היום, מכיוון שרק עבד לא יכול לעזוב את עבודתו באמצע, ובני ישראל עבדים רק לקב"ה (במידה ובעל הבית מפסיד מכך שהפועל עוזב את העבודה באמצע, הפועל צריך לשלם לו, ואכמ"ל).

שכיר

האם מותר לאדם לחתום על חוזה שכירות, בו הוא מתחייב לא לעזוב את העבודה מספר שנים? לכאורה הדבר אסור, מכיוון שהוא נהיה סוג של עבד שלא יכול לחזור בו מעבודתו! למעשה נחלקו בכך הפוסקים:

א. המהר"ם מרוטנבורג (פראג סי' עב) נשאל בדין מלמד, שהתחייב ללמד עד פסח ורצה לחזור מההסכם. הנימוק של המלמד לחזרה מההסכם הוא, שבכך שהוא חתם על חוזה שכירות הוא עבר על האיסור שראינו לעיל 'כי לי בני ישראל עבדי, ולא עבדים לעבדים', ולכן החוזה בטל ממילא. המהר"ם דחה את טענתו של המלמד ופסק, שהוא חייב להמשיך ללמד עד פסח. בטעם הדבר הוא נימק, שאמנם יש לאו דאורייתא להיות שכיר, אבל רק במידה ואדם חותם על חוזה שכירות לשלוש שנים.

למה דווקא שלוש שנים? המהר"ם הביא את הפסוק בפרשת ראה (טו, יח) 'כי משנה שכר שכיר עבדך' ופירש, שעבד עברי עובד שש שנים כפי שראינו לעיל, משנה שכר שכיר היינו, שכיר שעובד פעמים שלוש שנים. כאשר אדם עובד יותר משלוש שנים, הוא עובר את השלב בו הוא שכיר, ונכנס לשלב בו הוא עבד, ולכן יש בכך איסור דאורייתא.

כדברי המהר"ם פסקו להלכה רוב הפוסקים, ובניהם המרדכי (ב"מ אות תנט), הרמ"א (שלג, ג), הש"ך (שם) ועוד. הכנסת הגדולה (שם)                     טען שכך גם דעת הבית יוסף (= השולחן ערוך), מכיוון שהוא הביא את דברי המרדכי ללא חולקים, ובלשון הלבוש (שם):

"אמרו חז"ל (הגהות מרדכי) ששום פועל ומשרת ואפילו מלמד או סופר אסור לו להשכיר עצמו להיות בבית בעל הבית אחד בקבע שלש שנים, וטעמא משום דהמשכיר עצמו לשלש שנים הוא כמו עבד עברי, דעיקר עבודת עבד עברי אינה אלא לשלש שנים דכתיב גבי עבד עברי (דברים טו, יג) כי משנה שכר שכיר עבדך שש שנים, וכתיב בישעיה (טז, יד) מקצה שלש שנים כשני שכיר, שמע מינה שסתם שכיר הוא לשלש שנים[1]."

ב. על פסק המהר"ם והמרדכי, חלקו התוספות (ב"מ י ע"א ד"ה כי). הם סברו, שאין בעיה להיות שכיר גם לתקופה ארוכה, מכיוון שרק להימכר לעבד, שזקוק לשטר שחרור כדי לצאת לחירות לפני הזמן יש איסור כפי שכותבת הגמרא בקידושין (כב ע"ב) שראינו לעיל, אבל להיות שכיר, שיכול לחזור בו באמצע עבודתו בלי לקבל שטר שחרור – מותר.

ג. שיטה שלישית מובאת בחתם סופר (או"ח סי' רו) שטען, שרק כאשר אדם חותם על חוזה שכירות למשך שש שנים, הוא עובר על הלאו 'עבדי ולא עבדים לעבדים', וכך פסק גם בשו"ת בצל החכמה (ב, פז).

בניגוד למהר"ם שכפי שראינו פירש את הפסוק 'משנה שכר שכיר', שפעמיים שני שכיר הם שני עבד, הוא פירש כדעת רש"י בחומש, שמשנה שכר שכיר הכוונה שעבד עברי עובד את אדונו פעמיים, גם ביום (עבודה בשדה וכו') וגם בלילה (שרבו מוסר לו שפחה כנענית, ללדת עבדים חדשים). לכן לשיטתו אין ראיה מהפסוק, ששכיר עובד רק שלוש שנים, ורק במידה ואדם יעבוד שש שנים, מספר השנים שעובד עבד, הוא יעבור על האיסור.

  1. צמצום האיסור

אם כן להלכה כפי שראינו, רוב הפוסקים נקטו שיש איסור לחתום חוזה שכירות על עבודה, בין אם לשלוש שנים ובין עם לשש.    האם יש מקום להקל במקרים מסויימים?

  1. משרת קודש

האם בכל המשרות יש איסור לחתום על החוזה?

א. בעבר לא כולם היה יודעים את סדר התפילה, והיה נהוג לשכור חזן לתפילות במהלך השנה או לימים נוראים. החוות יאיר           (סי' קמ) דן בחזן, שחתם חוזה עם קהילה לא לעזוב אותה במשך עשר שנים, אך לאחר מספר שנים קיבל חוזה טוב יותר מקהילה אחרת והוא רוצה לעזוב את הקהילה הנוכחית. הטענה של החזן לכך שהוא יכול לעזוב את הקהילה הישנה היא, שהוא חתם איתם על חוזה לעשר שנים ועבר על האיסור 'לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים', כך שהחוזה בטל ממילא.

למעשה החוות יאיר דחה את דבריו, וכתב שהוא חייב להישאר עם הקהילה הישנה. הוא מצרף מספר שיקולים לדחות את דברי החזן, אך הטענה המרכזית שלו היא, שכאשר אדם עובד במשרה של קודש, אז בעצם במשרתו הוא לא עובד לבני אדם, אלא הוא עובד של הקב"ה, כך שאין איסור לחתום על חוזה אפילו ליותר משלוש שנים.

לעיל ראינו את דברי המהר"ם, שאסר למלמד להתמנות לשלוש שנים. לכאורה מדבריו קשה על החוות יאיר, שהרי הוא מלמד תורה, כך שהוא עבד ה', ולשיטתו לא אמורה להיות לו בעיה לחתום על חוזה ארוך טווח! מתרץ החוות יאיר, שהמלמד נוטל שכר על כך שהוא מלמד טעמי המקרא, ולימוד טעמי המקרא לא נחשב חלק מעבודת ה', מה שאין כן חזן שמתפלל לפני התיבה לפני ה', ובלשונו:

"ועוד יש לומר דדווקא פועל דהוי ביותר מג' שנים עבד לאדם והוי עבדים לעבדים, ואפילו מלמד דאוסר המרדכי מכל מקום אין היתר בשכר שנוטל רק שכר שימור ופסקי טעמים דאינם מצות ה' ועבדותו יתברך, מה שאין כן החזן שמכבד בקולו ה' מהונו ממה שחננו ומשמח אלוקים ואנשים לא נקרא בכך עבד לעבדים."

ב. אמנם רוב הפוסקים חלקו על דברי החוות יאיר וכתבו, שאין חילוק בין סוגי העבודות, וגם לרב, חזן, שוחט או מלמד אסור לחתום על חוזה יותר משלוש שנים, וכך פסקו להלכה השבות יעקב (א, ו), קצות החושן[2] (חו"מ שלג, ג) ועוד.

הם דחו את דבריו, שמלמד טעמים לא נחשב עבודת ה', שהרי הגמרא במסכת נדרים (לז ע"א) כותבת בפירוש, שאסור לקחת שכר על לימוד טעמים, מכיוון שמדובר בלימוד דברי ה', ואין לקחת שכר על לימוד דברי ה'. אם כן, מכיוון שהמרדכי כתב שמלמד שנחשב עובד ה' על פי דברי הגמרא בנדרים אסור לו לחתום חוזה על יותר משלוש שנים, כך כל מי שעובד במקצוע קודש, אסור לו לחתום.

  1. מי נחשב עבד

א. מקור משמעותי להקל, מופיע בדברי הרב שטרן בשו"ת בצל החכמה (ב, פז). הוא דן ברבנים שהיו נוסעים עם משפחתם למספר שנים לחוץ לארץ, על מנת ללמד תורה, לשחוט וכדומה. מכיוון שהקהילה הייתה שוכרת לרב ולמשפחתו מקום לגור, וגם משלמת על כרטיסי הטיסה, היו חותמים איתו על חוזה שהוא לא יעזוב אותם למספר שנים. הרב שטרן נשאל, האם מותר לעשות את החוזה.

למעשה הוא פסק להקל על פי דיוק בדברי המרדכי, שכל האיסור להיות שכיר ליותר משלוש שנים, זה רק במקרה שבו הוא שכיר למשך שלוש שנים רצופות ללא הפסק, שאז השכיר באמת כפוף למעסיקו. בזמנינו, כמעט בכל עבודה יש זמנים של חופשה שבהם השכיר חופשי מעבודתו, ולכן השכירות היא לא במשך שלוש שנים ברצף ואין בה בעיה של עבדות, ובלשונו:

"ועל פי זה נראה לעניות דעתי, דלפי הנהוג בזמנינו שכל פועל ושכיר זכאי לתקופה מסויימת של חופש בכל שנה, אין איסור כלל להשכיר עצמו אפילו לזמן מרובה, כיוון שבמשך אותה תקופה של חופש הוא אינו משועבד לבעליו כלל[3]."

יש לציין שהחלקת בנימין (שלג, פה) חלק על דבריו וכתב, שמכיוון שהחופשות כלולות בתוך החוזה, נמצא שבעצם גם בחופשות הוא נחשב משועבד למעסיק. כמו שהוא נחשב שכיר לשלוש שנים ברצף, למרות שהוא לא עובד בשבתות ובחגים.

ב. קולא נוספת שמובאת בדבריו וכן בדברי הכנסת הגדולה (הגהות בית יוסף שלג) היא, שבעבר כאשר שכיר היה הולך לעבוד למספר שנים, הוא מקבל ממעסיקו גם את מקום הלינה והאוכל, לכן הוא באמת נחשב משעובד למעסיקו. בזמנינו לרוב הפועלים יש בית משל עצמם, וגם את האוכל הם לא מקבלים מהמעסיק, לכן הם לא נחשבים עבדים גם אם הם חותמים על חוזה ליותר משש שנים.

שבת שלום!

[1] נחלקו הפוסקים, האם האיסור הוא עד שלוש שנים, או ששלוש שנים מותר, ורק קצת יותר משלוש שנים אסור. מדברי המרדכי עולה שהאיסור הוא יותר משלוש שנים, אך הרמ"א פסק להלכה שאסור אפילו שלוש שנים. הש"ך (ס"ק יז) טען שמדובר בטעות סופר ברמ"א, וצריך לגרוס אפילו יותר משלוש שנים וכדעת המרדכי, וכן סבר האגודת אזוב (שם).

[2] יש לציין שהקצות סבר, שהאיסור להיות שכיר לשלוש שנים הוא רק מדרבנן. לכן במקרה שבו אדם נשבע שלא לעזוב את העבודה, הוא חייב להישאר, מכיוון ששבועה חלה על איסור דרבנן כפי שעולה מדברי הר"ן בנדרים.

[3] הרב עובדיה כתב (יביע אומר חו"מ ט, ט), שרב לא נחשב עבד לקהילתו גם אם הוא מושכר ליותר משלוש שנים, מכיוון שאדרבה, הקהילה משועבדת לו ולפסיקותיו (אלא אם כן הוא שוחט או בודק, ואז משועבד). אמנם רוב מוחלט של הפוסקים חולקים עליו, וסוברים שגם רב נחשב משועבד. ראיה לדבריהם אפשר להביא מהגמרא בהוריות (י ע"א) שכותבת להדיא, שהרב נחשב עבד לקהילה שלו.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *