שאלה:
שלום לכבוד הרב
אדם ששמו גדליה וכתבו בטעות בכתובה גדליהו האם הכתובה כשרה והוא הדין ביוסף שכתבו יהוסף או יונתן שכתבו יהונתן
ומה הדין באדם ששמו גדליהו וכתבו גדליה
תודה רבה לכבוד הרב ואודה להרב עם יאיר עיננו במקורות
תשובה:
שלום רב,
יש נידון גדול בראשונים ובאחרונים בכל השמות הללו, איך לכתוב האם גדליה או גדליהו. בשו"ע אבה"ע סי' קכט סעי' כד-כה הביא נידון זה לגבי השמות, שמריה, שמריהו. או מתתיה ומתתיהו. ומקורו הוא בדברי הראשונים. ראה בשו"ת תרומת הדשן סי' רלג:
"ובשם שמריה נראה דאין לכתוב שמריהו כלל רק שמריה, כי לא שמענו מימינו שאחד נקרא לעלות ולקרות בתורה, או שחתם את עצמו בשם שמריהו. ועוד דבספר עזרא נמצאים שמות משני אנשים שנקראו שמריה, ושם שמריהו לא נמצא אלא במקום אחד בדברי הימים, וסברא הוא דבתר רובא שדינן היכא דלא ברירא לן. ואין לומר הואיל והנהו תרי שמות דשמריה בספר עזרא היו מאותן שהושיבן /צ"ל שהושיבו/ נשים נכריות ולא ניחא להו לאינשי לאסוקי בשמייהו כדאיתא ביומא פ' אמר להם הממונה /דף לח ע"ב,/ דמ"מ בעלי תשובה היו על המעל כדמפרשים הקראי התם. ורגילות הוא נמי לקרות הבנים על פי הבודקים בספרים איזה שם נמצא לו ראשון, וא"כ הוי להו תרי לגבי חד וזיל בתר רובא. ובשם חזקיה נראה דכל היכא דמספקא לן לא נכתב אלא חזקיה אם לא שידוע לנו כגון מהרי"ח המוזכר בחבורים היה שמו חזקיהו, וכן כל זרע לבני משפחתו שנקראו על שמו, אבל בסתמא לא, אף על גב דבכל ספר דברי הימים לא נכתב אלא חזקיהו ובספר מלכים ובספר ישעיה כתוב ברוב מקומות חזקיהו. אמנם בספר מלכים בתחילת מלכותו כתב חזקיה, וכן בספר משלי כתב אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה, ובספר תרי עשר ובספר עזרא נמצא ג"כ שמות של אחרים חזקיה, ובתלמוד נמי אשכחן יהודה וחזקיה בני רבי חייא אמר אביי משמיה דרבי חזקיה. ומסתמא האחרונים היו נקראין על שמות הראשונים, וכיון דתפסו האחרונים רק שם חזקיה אנו נמי נתפס אותה בסתמא דמילתא. ואף את"ל דהתלמוד קיצר הלשון יהא כן, מ"מ הוי ליה כחניכתה דכשר כדאיתא בתוספות ובאשירי פ' השולח, דלכולה שינוי דהתם חניכה כה"ג שרי לכתחילה. וא"כ אפי' מי שנקרא יחזקיהו או חזקיהו אם כותבים אותו חזקיה לא הפסיד, דהוי כחניכתו אבל איפכא הוי הפסד וק"ל. אמנם בשם אליהו נראה דכל היכא דמסתפקא לן נכתב אליהו ולא אליה, דרובן כתובים כך אליהו ולא כתיב אליה רק בה' מקומות. ודרשו רז"ל דיעקב אבינו נכתב בחמשה מקומות מלא וי"ו לפי שלקח משכון משמו של אליה שיבשר את בניו, והכי פירש רש"י בפ' בחוקותי אלמא דעיקר השם הוא אליהו. וא"ת והלא כתיב בדברי הימים ויעשיה ואליה וזכריה בני ירוחם, ואיתא בתוס' בפ' המקבל שנמצא בתשובת גאון שיש בסדר אליהו רבה שאמר לחכמי ישראל שהוא מזרעה של רחל, אמרו לו תן לנו סי' לדבריך אמר להן כך כתוב ביחסו של בנימן ויעשיה ואליה וזכריה בני ירוחם, הא קמן דביחוסו מזכירו בשם אליה. מ"מ מי שקורא את בנו על שם הנביא הזה ז"ל תפס השם המבואר, וביחוסו אינו מבואר דאיהו הוא אלא ע"פ תשובת הגאון, ורוב בני אדם לא ידעי בהכי, אף על גב דנמצא ג"כ אנשים אחרים בדברי הימים ששמם אליה היה, מ"מ סתמא דמילתא האחרונים כולם או רובם לא נקראו אלא על שם אליהו הנביא ז"ל. ובשם מתתיהו נראה דבסתמא דמילתא שאין ידוע היאך עלה לקרות בתורה יש לכתוב מתתיהו. ואף על גב דשם מתתיה אשכחן תרי גברא חד בעזרא וחד בדברי הימים, מ"מ במעשה דחנוכה שהוא שגור בפי כל ומזכירין אותו בכל שנה ח' ימים מתתיהו בן יוחנן כהן גדול, סברא לומר שעל אותו שם נקראו הבנים, וסברא רחבה הוא דיש לתלות שמות האחרונים שנקראו על שמות הראשונים דווקא בהנהו דידעי ושכיחי לאינשי להזכירם".
ראה עוד ביש"ש גיטין פ"ד סי' לא שדחה את דעת המהר"י וייל שבכה"ג צריכים לתת שני גיטין לכתחילה, ולדעתו צריכים לכתוב בלי ו' : גדליה בפרט אם כך הוא עולה לתורה ומן הסתם במקרה שלכם גם עולה לתורה רק גדליה. אולם ראה בחזו"א אבה"ע סי' צה ס"ק ב' שבדיעבד מאחר שיש שם בתנ"ך גם גדליהו וגם גדליה אפילו אם גדליהו היה המיעוט (אני לא בטוח בזה). בדיעבד הגט כשר, וכך למד מדברי הבית יוסף.
א"כ לפי"ז בכתובה מן הסתם גם אפשר להכשיר. אלא שמאחר שאין מניעה כלשהי לערוך כתובה חדשה, ודאי שמן הראוי לערוך כתובה חדשה ע"ש גדליה.
גם בשם יונתן וכתבו יהונתן דנו הפוסקים, ראה בשו"ע שם סעי' כה, ועיקר הנידון הוא כנ"ל, ראה במהר"י וייל סי' קפ, ובביאור הגר"א שם ס"ק מ' וגם בתרומת הדשן הנ"ל. אבל אם באמת נקרא בפי כל יונתן וכך גם עולה לתורה וחותם את שמו, ודאי שיש להקפיד על כך ואם כתבו יהונתן שיכתבו כתובה חדשה. צריכים לשים לב שעיקר הדינון באחרונים המאוחרים יותר הוא כאשר יש איזה שילוב עולה לתורה כך וחותם כך וכד'. אבל כאשר הכל זה יונתן וכתבו יהונתן, לכאו' צריכים לכתוב כתובה חדשה.
בהצלחה
