שאלה:
שלום. חשבתי בזמן האחרון.. איך זה שעל ששת מיליון היהודים שנרצחו בשואה אנחנו מתאבלים יום אחד ועל עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא אנו מתאבלים שבעה שבועות?.. אשמח לתשובה בעניין. תודה!
תשובה:
שלום וברכה
מעבר לעובדה שאנחנו בזמנינו בכלל לא יכולים לתקן דינים ומצוות חדשות, בשונה מחז"ל הק' בימי המשנה והגמרא, ואגב גם יום אחד אין לנו אבלות עליהם [יש להבדיל בין יום לאומי של המדינה לבין יום אבל הלכתי שיש בו הלכות מחייבות! יום לאומי הוא דבר חשוב, אבל אין לו תוקף הלכתי], חשוב גם לציין שהאבלות אינה על אנשים כאלו ואחרים שנהרגו, כאלו לצערנו היה בהיסטוריה העקובה מדם שלנו במספרים הרבה יותר גבוהים, ולא רק בשואה, אלא לאורך כל ה2000 שנים האחרונות. האבלות על תלמידי רבי עקיבא היא בגלל החושך התורני שירד לעולם! כל התורה בעל פה שמצויה בידינו היא מחמשת תלמידי רבי עקיבא שלאחר מות הראשונים! קשה לשער ולתאר מה היה העושר הרוחני אילו היו עוד 24,000 כאלו! זה נצח רוחני שאנחנו חסרים אותו, ומכאן האבלות. כמו כן, חשוב לדעת שעם ישראל אף פעם אינו חוגג וגם לא מתאבל על היסטוריה, כל הימים שנקבעו לשמחה או לאבל יש בהם משמעות גם בזמנינו. מות תלמידי רבי עקיבא אינו רק היסטוריה, אלא גם בזמנינו הם ימי דין וימי הכנה למתן תורה, ובהתאם לכך אנחנו מתנהגים ומזכירים כדי להתחזק בעצמנו בכל הדרוש.
שנזכה!
מקורות:
