מצות שמיטה והיתר מכירה

רבני בית ההוראה
ח' אייר ה'תשע"ט

שאלה:

שלום רב. בעניין מצות שנת השמיטה לפי מה שפירש בעל האור החיים הקדוש כאן בפרשת בהר בטעם מצות השמיטה בשנה השביעית ובפרשת כי תבא במצות הבאת ביכורים שהקב”ה שייר לו בעלות על הקרקע בשנה השביעית כיצד א”כ מועיל היתר המכירה לנוכרי שנעשה ע”י הרבנות כדי שיוכלו לעשות מלאכה ולהמשיך לעבוד בקררקע גם בשנה השביעית ,אם הוא כבר אינו בעלים על הקרקע(אפקתא דמלכא) שהרי לפירוש האוהח”ק גם אין מצות ביכורים בשביעית או שהמכירה לגוי נעשית לפני שנת השמיטה ואז זו לכאורה הערמה ,האם יש לכך אסמכתא לעשות כן? בברכה רבה. נ.ב. לכאורה גם לטעם מצות השמיטה כדי לתת מנוחה לקרקע מה מועיל היתר מכירה

תשובה:

שלום וברכה

ברור שכאשר מדובר על כך שלה’ הארץ ומלואה והוא אינו מרשה לעבוד בשביעית, לא מדובר על הגבלה בדיני חושן משפט, אלא בטעם והרעיון הכללי של המצוה, וכמו שאמרו חכמים שהנהנה מהעולם הזה בלא ברכה כאילו מעל, משום שלה’ הארץ ומלואה ויש בזה משום גזל, ודאי אין הכוונה להלכה בדיני הממון אלא הגדרה בדיני איסור והיתר. כשנאמר בפוסקים שספק ברכות להקל [להצד שזה מתיר להמשיך לאכול, שכידוע דנו בזה רעק”א והמהרש”א ועוד], הטעם אינו משום שהאדם הוא “מוחזק”… הגדרים אינם כפי דיני הממון בחושן משפט, אלא גדרים איסוריים, וכך גם לגבי השמיטה. לכן ודאי מועילה מכירה לגוי. טעמי המצוה לעולם אינם מהווים מכשול בפני מעשה שאינו סותר לדיני המצוה.

הבעיה במכירת קרקעות לגוי בשביעית היא אחרת, שאין כוונה אמיתית למכירה, אף אחד לא יתכן לערבים את ארץ ישראל תמורת כסף, ויש עוד שאלות הלכתיות בזה של לא תחנם ועוד. הגרש”ז אויערבך עוסק בהרחבה בכל הנושאים האלו ופתרונם בספרו מעדני ארץ שביעית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *