השקפת התורה על המדינה

שאלה:

שלום כבוד הרב, אני אברך, ברצוני לשאול על ההשקפה החרדית כלפי תקומת מדינת ישראל והתהליך האלוקי בו אנו נמצאים, אשמח אם כבוד הרב יורנו דעתו על הדברים שאכתוב. ובכן, הטענות שבדרך כלל אני שומע מהצד החרדי שסובר שהקמת המדינה היא מאורע נטרלי -לא שמח לא עצוב,/עצוב/רק קצת שמח, הם, א)הציונים חילנו הרבה יהודים בקום המדינה, ב) האופי של יום העצמאות חילוני יחסית, ג)המדינה מבליטה כוחי ועוצם ידי, ד)חילול ה' שמדינה יהודית לא הולכת כמו התורה .ה)טימאו את הארץ , מחללים פלטרין של מלך ולכן עדיף שלא היו מגיעים הרבה יהודים ,ו) האופי של המדינה חילוני ולא לזה פיללנו, ז) הקימו את המדינה אנשים חוטאים, ח)המדינה היא לא גדר של מלכות אמיתית, ט) עדיף שלא תקום מדינה יהודית במצב שהיא עושה חטאים. נראה שכל הטענות אינם קשורות לגופו של דיון, כמובן שיש בהם הרבה מן האמת ,אך טענות אלה היו נכונות ומתבקשות, אם הייתי מבקש לומר שכל מקימי המדינה הם צדיקים, ויש ללכת בדרכם וכדומה , או אם הייתי קורא לאנשים להתחלן וכו.. אך כאשר הדיון מתמקד בשאלה , האם בסופו של דבר הקמת המדינה היא מאורע משמח, הטענות האלה לא קשורות . כלומר זה שאנשים מספרים על בעיות רוחניות במדינה, זה לא קשור במדינה , אלא זה נושא אחר, .בכן ברצוני להציג מדוע הטענות חלשות מאד,לענ"יד מבחינה רוחנית לא חלה התדרדרות בעקבות המדינה, שהרי יש לזכור שגם לולא המדינה המצב היה בעייתי , הרי ההשכלה קדמה למדינה, בנוסף , נראה שהמצב הרוחני בחו"ל כיום לא יותר טוב מפה , רפורמים , התבוללות , וכן המדינה ע"י חוקי הנישואין, כשרות, חוק חמץ, חזיר ועוד , שומרת על החילונים שלא יעשו כעולה על רוחם, דבר שאלולי החילונים היו בארץ ,בחו"ל היה הרבה יותר פרוץ. נכון שהשתמשו במדינה לחלן בקום המדינה, אך יתכן שגם ללא המדינה הם היו מתחלנים, בנוסף אפשר אולי לומר שאין זה אשמת "המדינה" אלא אשמת מנהיג פלוני ,.ואם יואמרו שאכן גם ללא המדינה היה המצב הרוחני בעייתי , אך בפועל ע"י המדינה חילנו והעוון עליה, יש לומר שאכן אמת הדבר, אך המדינה עשתה גם הרבה מצוות, ושמרה על יהודים מחילוניות, וכן היא תומכת בתורה , וגם מחוקקת חוקים טובים. כך שאין יתרון לטענה נגד המדינה מבחינת תוצאותיה הרוחניות. לגבי הטענה שחילונים הקימו את המדינה, ראשית ,לא רק חילונים פעלו להקמתה, ושנית , איזה גריעותא יש בכך לנידוננו, וכי אם גוי היה מציל יהודי ממוות לא היינו מודים לה' ושמחים באותו יום?.. לגבי הטענה של חילול ה' , מצד שני, יש קידוש ה' בעולם, כשרואים שישראל חוזרים לארצם אחרי הגלות, ודבר זה ממש מערער על הנצרות. לגבי הטענה נגד החילונים שעושים חטאים בארץ ישראל ומחללים אותה , יש לענות, שקודם כל , יש לזכור שיש בארץ כמות גדולה של יהודים דתיים , שזוכים להיות בארץ בצורה תקינה, ורק הם מונים הרבה יותר מכלל היהודים שהיו בארץ לאורך הגלות. בנוסף מי החליט שעדיף שחילוני יוותר על מצוות ישוב הארץ בשל הטענה שהוא , חוטא בה ויש בכך פגם,?. בנוסף הרי אפשר לטעון שיש רבים שהם תינוקות שנשבו , ולכן חומרת הפגיעה שלהם בקדושת הארץ נמוכה, וגם אם אינם כתינוקות שנשבו, וודאי שרובם ככולם לא מודעים לרמת חומרת מעשיהם, ויש בכך פחות פגם. בנוסף יש לזכור שכך המצב עכשיו , אך בעז"ה בעתיד, ככל הנראה בשל ריבוי טבעי המדינה תהיה הרבה יותר דתית, ואז נבין כי היה שווה מראש להקים המדינה בשל תקוות העתיד, ( טענה זאת חזקה וטובה לעוד קושיות שהצגתי בראש המאמר).ועוד יש לומר , שקשה מאד עפ"י המקורות(ואין כאן מקום להאריך) וכן עפ"י סברה, שה' הביא אותנו לפה , ולאחר מכן כולנו נחזור לחו"ל , ורק אח"כ תתחיל הגאולה מחדש , ולכן יש להתיחס להקמת המדינה , עפ"י הסתכלות לטווח הרחוק, ועפ"י זה יש לומר , שאפילו אם הכל היה נראה רע מבחינה רוחנית, (דבר שלא נכון, כאמור)היה עלינו לשמוח בהקמת המדינה, כי הינו מבינים שבסוף הכל יתהפך לטובה , ואז יצא שהקמת המדינה , שתרמה רבות מאד לקיבוץ גלויות, מהווה בסיס שעליו נשענת הגאולה השלמה.. טענה חזקה לטובת המדינה היא: הצלת ישראל, שהרי ברור לכל יודע היסטוריה, שבגלות היו הרבה פוגרומים, גזרות ,השפלות, ורדיפות שונות ומשונות נגד היהודים וכיום תנאי החיים הרבה יותר טובים ומכובדים לישראל.!! לגבי הטענה שלא פיללנו לגאלה כזאת עם מצב רוחני ירוד, יש לענות שאכן יש הרבה לאן להתקדם , ואף אחד לא בא לומר, שהמצב תקין , אך יש לזכור שהכל יחסי בחיים, וחז"ל אמרו שהגאולה קמעה קמעה, ובפועל המצב היום הרבה יותר טוב מלפני קום המדינה, וכן אמרו שהגאולה יכולה לבוא אפילו בדור שכולו חייב, ולכן בכל זאת יש לשמוח מאד על מאורע זה. וגם שישראל יצאו ממצרים , הם היו לפני מתן תורה , ולפני הכניסה לארץ, ובשל כך , נגיד שלא היה לשמוח כבר ביציאת מצריים?, וכבר אמרו רבותינו, אילו הוציאנו ממצרים ולא נתן לנו את התורה דיינו. לגבי הטענה שהמדינה היא לא מלכות אמתית, ראשית יש רבים שחולקים על כך , שנית לא כל כך מבין מזה משנה לדיון… לסיכום ,לענ"ד נראה שהמצב הרוחני לא נפגע כתוצאה מהקמת המדינה, ומצד שני זכינו מאת ה' , ליישוב הארץ עצום, התגשמות ברכת "תקע בשופר" , ולהגנה והצלה של עמ"י . ואם יאמרו , שהטענות מענינות , אך בפועל גדולי הדור לא כל כך סברו כך , יש לומר שטעות היא. שהרי כל רבני הציבור הלאומי כן סוברים כך, והם נתח משמעותי מרבני ישראל( אלא אם כן אנשים מעדיפים לחשוד בכשרים , ולא לכבד את דעת גדולים אלו, ויש בכך בחינת החטא שאנו אמורים לתקן בעומר, שהרי הם מצהירים שהם מחוייבים לגמרא ולשו"ע, ויש רבים שהולכים לאורם,)ובנוסף יש לדעת שהרבה מגדולי האחרונים הספרדים, וגם חלק מהאשכנזים מהציבור "החרדי" גילו דעתם במפורש על שמחה משמעותית ביום העצמאות, וישנו ספר " אתחלתא היא" שליקט את דעת גדולי ישראל בעיניין, ומביא ציטוטים מפורשים של גדולים אלו, נביא חלק קטן מהגאונים הגדולים המובאים שם. הרב עוזיאל, הרב פרנק, הרב הרצוג, הציץ אליעזר, הרב יצחק ניסים, הרב אונטרמן, הרב אליהו, הרב עובדיה הדאיה, הרב אבורביע, הרב חיים חורי, רבה של ג'רבא – תוניס, המקובל ר' מרדכי עטיה, הרב משה כלפון הכהן רבה של ג'רבא, הרב שרעבי, הרב זוין מחבר איצקלופדיה תלמודית, הרב לוי סעדיה נחמני, הבבא חאקי, הרב יוסף משאש, הרב שלום משאש, הרב חיים דוד הלוי, הרב גץ, הרב יעקב חי ציון עדס ראש ישיבת פורת יוסף, הרב ראובן מרגליות, הרב טולדאנו בעל "הים הגדול" ועוד, משום מה בציבור החרדי יש שהשתיקו את דעתם של גדולים אלה, בנוסף אפשר לומר שחלק מהרבנים שלא יצאו בעד המדינה בהקמתה , יודו שהמצב שונה כיום, שהרי היום יותר ניכר שהמדינה תרמה רבות לגאולה ע"י קיבוץ הגלויות, וכן היום אולי יותר רואים שהמצב הרוחני בארץ לא פחות טוב מחו"ל, וכן היום יש פחות אנטי דתיים לעומת דור ההקמה. לכן לעניות דעתי נראה, שהדעה שסוברת שיש לשמוח ביום העצמאות , לא לומר תחנון, ולומר הלל ( בלי ברכה) חזקה הרבה יותר מהדעה הנגדית, ונראה שבציבור החרדי מעדיפים להעלים את האמת הזאת, יתכן מתוך חשש לקלקול הציבור ע"י מגע עם חילונים, ויתכן בשל טענות פחות טובות. אם כך הדבר , האם אי אפשר להאמין בציבור שיכיל את מורכבות הדברים, כלומר, מצד אחד שיבין שהקמת המדינה היא מאורע משמח וגדול , ויש בכך תהליך גאולה גדול לנגד עיננו, ומאידך , אין זה אומר כלל שיש להתחבר לחילונים, וללמוד מדרכיהם, כמובן שיש לשמור על הסגנון החרדי, וכמובן שאין זה אומר שצריך ללכת לצבא ( אם כי לעניות דעתי ,יש גם על מה לדון שם ברמה מסויימת)וכמובן לזכור שללא התורה אין קיום לעולם?. הרי יש ציבור גדול , שרואה דבר גדול בהקמת המדינה ויחד עם זאת משקע בתורה, כמו אנשי הישיבות החרדלי"ם- דת"ל – תורני.( ושוב, אין זה אומר שצריך להפוך להית בדיוק בסגנון שלהם להתגייס וכו..) והם רואים ברכה בעמלם. יתרונות נוספים שאפשר להשיג ע"י הכרה בחשיבות המדינה הם: חיזוק האמונה , ע"י כך שנראה כיצד נבואות הגאולה מתממשות בדורנו, בנוסף , נראה שעם השנים הציבור החרדי יפתח יותר ויותר לחברה הישראלית,( לעומת חלק מסויים שעתיד להקצין את ההתבדלות , כדרכם של תהליכים, שכבר מתגשמים לנגד עיננו..) יתכן שעדיף שההפתחות הזאת תעשה בהדרגה ובצורה מבוקרת ע"י גדולי הדור , מתוך דעת תורה , ולא ע"י הרחוב.., כמובן אלה רק רעיונות שלי וגדולי הדור יכריעו כיצד נכון לנהוג! שאלה נוספת: האם לא ראוי לפחות ביום ירושלים להחדיר בציבור החרדי אמירת הלל? תודה רבה לכבוד הרב

תשובה:

שלום וברכה

מחמת אריכות הדברים, וגם מחמת הצדק הרב שיש בחלקם הגדול, לא ראיתי צורך להתייחס באופן פרטני, רק אומר כך והדברים נכתבו כבר הרבה פעמים כאן באתר, כפי שנציין עוד מעט, עכ"פ ברור שעצם היות עם ישראל יכולים לגור באופן חופשי בארץ הקודש ולקיים את המצוות בשלום ובבטחה יחסית, זה דבר עצום שאין לשער ואין לתאר, ומי לא נכסף לכך ב2000 שנה האחרונות, וזה דבר שיש לשמוח בו ביותר. כמו כן לאידך גיסא, זה שרוב העם היושב בציון אינו יודע את אלוקיו ומתרחק ממנו משנה לשנה יותר ויותר, זה גם נכון ודבר עצוב מאוד, אין לו בהכרח קשר עם המדינה והקמתה, זה אני מסכים, יש ב200 שנה האחרונות תהליך כלל עולמי של התחלנות, והיהודים שהגיעו לארה"ב לא נראים יותר טוב… זה נכון, ואולי במידה מסויימת במדינה כן יש כבר הרבה יותר מודעות והרבה פחות התבוללות וזה גם דבר נפלא, אבל כאשר מסתכלים על כל הענין לא באופן של האם המדינה הזיקה או הועילה, אלא האם אני כבר בגאולה או רק בסוף הגלות, למרות שההבדל הוא דק, הרי שגאולה קשה לומר במצב כזה שמבחינה רוחנית אנחנו במצב כזה, וגם מבחינת הארץ חילולי השבת רק מתרבים מיום ליום, הפריצות והתועבות הם דבר שב"ה שאנחנו לא נחשפים אליו בגלל הניתוק שלנו מתיקשורת חיצונית ומאינטרנט, אבל זה פשוט הדיוטה התחתונה ביותר. לכן יש הרבה לשמוח ולהודות על העבר, הזכות העצומה, הניסים הגלויים שרק עיוור אינו רואה, ויחד עם זאת להתפלל לבורא העולם לגאולה וגילוי כבוד שמים.

הנושא של ההלל לטעמי קצת יצא מפרופורציה… בעיני אמירת הלל כן או לא היא שאלה הלכתית ולא לאומית השקפתית… הניסים גלויים אבל אנחנו לא מחדשים חגים ולא נוסחאות בתפילה ולא מצוות חדשות, מאוד חורה לי לראות בסידור התפילה את סדר יום העצמאות, בעיני כל מילה בתפילה יש בה סודות נשגבים והיא לא משהו שבדורות האחרונים יכולים כך להתערב בו. הגיע הזמן שנפריד בין רגש לאומי שאינו בהכרח דתי לבין נוסח התפילה.