רבנו תם או הגאונים?

שאלה:

שלום כבוד הרב מדוע יש פוסקים שלא מתירים או שאין דעתם נוחה מזה שמכינסים שבת מפלג המנחה אפילו כאשר יש ילדים קטנים אך בכול זאת אנו אומרים קריאת שמע שזו מהתורה וגם טבילת אישה כזמן של הגאונים? מדוע לא חוששים למקרים הנ"ל לדעת רבנו תם. האם מפני איסור המלאכות בלבד? תודה

תשובה:

שלום וברכה

למעשה עירבבת כאן שני נושאים שאין קשר ביניהם…

הסיבה שנהגו להמנע מהתפילה בפלג המנחה, היא משום שיש בעצם מחלוקת תנאים מתי הוא זמן ערבית, אם מפלג המנחה או מצאת הכוכבים, ובגמרא אמרו דעביד כמר עבד ודעביד כמר עבד, וכתבו הפוסקים שמכל מקום אין לעשות תרתי דסתרי, כלומר באופן הכי קיצוני, לא הגיוני להתפלל אחרי פלג המנחה תפילת מנחה כדעת חכמים, ואז מיד ערבית לפני צאת הכוכבים כדעת רבי יהודה, עליך להחליט, האם אתה עושה כחכמים או כרבי יהודה! הזמן הזה הוא של מנחה או של ערבית?! עוד הוסיפו להחמיר [בעיקר פוסקי אשכנז] שלא יעשה אדם תרתי דסתרי אפילו שלא באותו היום, כלומר אם ביום ראשון התפללת מנחה לאחר פלג המנחה, אל תתפלל למחרת באותה שעה ערבית, כי זה שוב תרתי דסתרי. עד כאן בימי החול. לגבי שבת יש שהקלו כן כך לעשות, משום שכאן יש הלכה של תוספת שבת המאפשרת לקיים את מצוות הלילה עצמו כבר מבעוד יום, וכך נהגו רבים בארה"ב ובאירופה, בארץ ישראל שהשעון די מאוזן כל ימי השנה [לא כמו באירופה שצאת הכוכבים בקיץ יכול להיות ב23:00, המנהג הרווח להחמיר בזה אף שכאמור זה יותר קל מביום חול.

לגבי פסיקת ההלכה אם כמו הגאונים או כרבינו תם, אכן בחו"ל היה מנהג רוב בני אשכנז כדעת רבינו תם! וגם בארץ ישראל ודאי ראוי ליראי ה' לחשוש לכך בענינים דאורייתא כמו מוצאי שבת ויום הכיפורים, אבל המנהג אכן היה כאן על פי תלמידי הגר"א אצל בני אשכנז ומנהג כל הספרדים כדעת הגאונים [נקודה מענינת לאור העובדה שהו"ע שהיה מרא דארעא ישראל פסק כרבינו תם…] ולכן כך התקבל.

מקורות: