מעשר וערלה בשיח קארי ושאר תבלינים מעוצים

שאלה:

שלום לכבוד הרבנים, לגבי שיח המכונה "קארי" ושמו המדעי Murraya koenigii אשר גדל בגינתי ואשר עליו משמשים (באופן מסורתי בהודו ובארצות אסייתיות נוספות) לתיבול תבשילים וגם לחליטות (כתה בעל תכונות מרפא), א. בהתחשב בעובדה שנהוג להוסיף מעלי הקארי לתבשילים אשר נאכלים עם עלי הקארי בתוכם, האם יש לעשר ואם כן, עם ברכה או בלי (כשמדובר בעלים מצמח שגדל בגינה הביתית והאם יש הבדל לעניין הברכה בין עלים מהגינה לבין עלים קנויים)? ב. אופי הצימוח של הקארי הוא שיח רב שנתי עם גזע שמתעצה עם השנים ולכן אני מבינה שנחשב אילן, לצרכי מעשרות, כמו שלהבנתי רוזמרין ושיבא נחשבים אילנות. האם יש עניין ערלה בעלים או שרק בפירות?

תשובה:

עלים המשמשים כתבלין לתה וכיוצא בזה כמו עלים אלו שהזכרת עלי לואיזה, נחלקו הפוסקים אם חייבים בתרומות ומעשרות. דעת הגר”מ אליהו זצ”ל שהם חייבים בתרומות ומעשרות, ומלבד זאת צידד לומר שיש בהם איסור ערלה! כלומר, שאסור לאכול מהם שלוש שנים לאחר נטיעתם! אולם, אחרים חולקים וסוברים שעלים אלו אינם חייבים בתרומות ומעשרות ואף אין בהם איסור ערלה.

להלכה, לענין איסור ערלה רבו המקילים ואין צריך להחמיר בכך, אולם, לענין תרומות ומעשרות יש להחמיר, אלא אם כן אתה אוכל מהם בחצר סמוך למקום נטיעתם באופן ארעי בלי להכניסם לבית.

לענין החשש מתולעים, אין ספק שכל הגידולים העליים הם בחזקת נגועים בתולעים, ויש לבודקם היטב מול מקור אור. יתכן שקיימים בהם מגוון של חרקים כגון תריפסים זבובונים וכדומה. חלק מהחרקים עלולים להיות בצבע דומה מאוד לעלה, לכן יש לבדוק היטב! כמו כן יש לשים לב אם אין כעין מחילות קטנטנות בעלים העלולים לגלות על נגיעות. לעיתים מצויים על העלים כעין בליטות קטנות העלולים לגלות על נגיעות.

מקורות:

ראה קובץ התורה והארץ ח”ד עמ’ 10 – 25. כמו כן ראה חזון איש ערלה ס”ק לט שעלים המיועדים לטיבול אין בהם דין ערלה לפי שאינם נחשבים פרי לענין טומאה, אולם לא הביע דעתו לענין חיוב תרומות ומעשרות. בס’ ילקוט יוסף מצוות התלויות בארץ עמ’ תב נקט אף הוא שאין איסור ערלה נוהג בתבלינים כמו לואיזה.

על ההיתר לאכול מהפירות ארעי קודם כניסתם לבית בלא הפרשה ראה כאן.