ספק אם נאסרה לכהן לפני עשר שנים

רבני בית ההוראה
ל' ניסן ה'תשע"ט

שאלה:

שלום :)
אני מתביישת, אבל אני חושבת שנכשלתי עם גוי בעברי כחילונית… חשוב לציין שאני לא ממש זוכרת את האקט עצמו והאם הוא נעשה בשלמותו, עברו כמעט 10 שנים מאז. ובנוסף, אני לא יודעת האם איבדתי את הבתולין בעקבות כך.
מאז חזרתי בתשובה ועל העניין הזה עשיתי תשובה באופן מיוחד. אני מתחרטת מעומק לבי ועשיתי את זה ללא ידיעה וללא מחשבה וזה פשוט לא הוגן כי באותה תקופה לא ידעתי את חומרת המעשה ואת ההשלכות.
כעת הכרתי בחור שהתברר לי שהוא כהן והבנתי שאני אסורה עליו בגלל המקרה הטיפשי הזה.
בבקשה, אני מתחננת, תעזרו לי למצוא פרצה שדרכה אוכל להתחתן עם כהן בכל זאת, תגאלו אותי מהמצב ההלכתי הזה.
תודה רבה!

תשובה:

שלום רב,

אני מבין לליבך, אבל ראשית, נבהיר את ההלכה. מי שהיתה עם גוי אינה יכולה להינשא לכהן, זה לא דבר שאנו יכולים להחליט כך או אחרת. זהו ציווי התורה, ואותו אנו מקיימים. הטיעון שזה הוגן או לא הוגן, אם זה “קנס” או לא “קנס” אם ראוי או לא, זה דיון בפני עצמו. ואין ספק שכאשר אדם מגיע לעולם האמת הדין על מעשיו שעליו לתת מתחשב בכל הסיטואציות הללו, כפי שכתב הרמב”ם בהלכות תשובה, שאנו לעולם לא נוכל לחשבן חשבונות אלו. אולם כאשר אנו מדברים על מצוות התורה, ישנם כללים. והרעיון בכללים, שאין התחשבות בסיטואציה פרטית ואנושית כלל שתהיה, כי אחרת הכל נפרץ.

לעצם השאלה, אני לא יודע מה את זוכרת ומה לא. אבל אם היה מצב של בעילה, אלא שאת לא זוכרת כיצד זה נגמר, יש חזקה “אש בנעורת ולא תשרף” כלומר, סביר להניח שהיא הסתיימה כרגיל. ראה שו”ת חתם סופר אבה”ע סי’ קא שדעתו שחזקה זו ברורה גם כאשר האישה טוענת בודאות שהיה מצב של “כדרך המנאפים” אבל לא הסתיים בבעילה, שאינה נאמנת מול חזקה זו. אמנם החזון איש (בחלק החדש סי’ ק’), חולק ואומר שהיא נאמנת לומר שלא היה משום “הפה שאסר הפה שהתיר” אבל גם לדעת החזו”א זה רק באופן שהיא טוענת בודאות כך. אבל במקרה שהיא מסופקת גם לדעתו ודאי שאנו אומרים חזקה זו, ומן הסתם זה הסתיים בבעילה כרגיל.

כמובן שאם לא איבדת את קרום הבתולין בשעתו, זה משנה את התמונה, אין טעם להאריך בזה כאן משום שאת לא זוכרת.

אולם אם את לא בטוחה כלל שהיה “כדרך המנאפים” יש מקום לחשוב אם החזקה שהיה לך מלידה שאת כשרה לכהונה נותרה בעינה אם היא נותרה בעינה גם לאחר אותו אירוע.

אמנם, מאחר שאנו עוסקים בשאלה האם את מותרת לכהן לכתחילה או לא, יש גם שאלה נוספת. כלומר, גם אם אכן ניתן לסמוך על החזקה ולהתיר, השאלה היא האם קיימת  כאן “מעלת יוחסין”. בפשטות אם יש ספק שניתן לסמוך על החזקה להתיר, אין גם מעלת יוחסין, וזאת עפ”י הנאמר בשו”ת אגרות משה אבה”ע ח”א סי’ כג שמעלת יוחסין נאמרה רק כאשר היתה בעילה ויש ספק עם מי (יהודי או גוי) אבל כאשר יש ספק אם היתה בעילה, אין מעלת יוחסין.

לסיכום: אני מבין שיתכן שהדברים כאן לא מספיק ברורים לך, מה לעשות גם המציאות אני מבין שאינה מספיק ברורה. תוכלי להתקשר אלי, ואולי ננסה להבהיר מעט יותר את הסוגיה.

הרב זאב ליטקה

0584483560

2 תגובות

    שואלת השאלה:

    אני מבינה שהאיסור הוא בלתי ניתן לפשרות.
    השאלה הנוספת שלי היא – אם הבחור חילוני גמור שאינו שומר אפילו לא כשרות ושבת, האם יש לזה השפעה כלשהי? רוב הסיכויים שלא יהיה אכפת לו להיות פסול כהונה.
    כמו כן, האם יש אופציה לבדוק אם הבחור באמת כהן? הבנתי שיש אנשים ששם משפחתם כהן שאינם באמת כהנים או שנפסלו במהלך הדורות.
    בנוסף, הבנתי גם שבדיעבד אני כן מותרת לו… איך זה עובד?

    רבני בית ההוראה:

    א. את השאלה הראשונה אם הבחור חילוני וכו’ לא הבנתי. לא מדובר על גוי? או שאת מדברת על הכהן שלא איכפת לו? אם את מדברת על הכהן, אין דבר כזה לפסול את הכהונה. אדם שנולד כהן כשר ישאר כל חייו כהן כשר.
    ב. ישנה אופציה לבדוק, את יכולה להתקשר אלי ולנסות לבדוק, אבל את צריכה לדעת שהסיכויים הם קלושים.
    ג. הנושא של בדיעבד שייך, רק במקרה שמעיקר הדין את כשרה לכהונה, כלומר, נניח שיש איזה ספק, ומחמת החזקה את כשרה לכהונה מעיקר הדין, אלא שיש לפעמים “מעלת יוחסין” שעדיין לא מתיר לכהונה שזה רק לכתחילה – כל עוד לא נישאו, אבל אם נישאו בשוגג ואח”כ נודע, אינם צריכים להתגרש. אבל כתבתי לך שמסיבות אחרות במידה שהבעיה היא רק “מעלת יוחסין” יתכן שזה לא קיים אצלך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *