שאלה:
1. אדם ששכח או שכבה לו הנר ביום טוב. הוא נמצא במקום ללא אנשים. האם יהיה מותר לו להדליק נר על ידי גפרור לצורך בישול? 2. פסל של דמות של חצי גבר. כל האיברים שלמים (למעט רגליים ). האם נדרש לנפץ אותו אף על פי שהוא לא שייך לי?
תשובה:
שלום וברכה
1. בנוגע להצתת אש חדשה לצורך אוכל נפש כשאין לו אש אחרת וגם לא היה יכול להדליק את האש מערב יום טוב [תנאי הכרחי לדעת המתירים!] נחלקו הדעות האם מותר להדליק אש חדשה, ולמעשה נהגו להחמיר בזה.
2. לגבי בובה בצורת אדם ראה כאן שאין צורך לשבור.
מקורות:
1. ראה משנה בביצה לג א שאסור להצית אש חדשה אפילו לצורך אוכל נפש, וברמב"ם יום טוב ד א כתב הטעם, משום שיכול היה לעשות זאת בערב יום טוב, וראה בט"ז תקב א שדינו לדעת הרמב"ם כמו כל מכשירי אוכל נפש שניתן לעשותם בערב יום טוב שאסור לעשות זאת ביום טוב עצמו, אלא שהקשה, שאם כן להצית כדי להתחמם באש שזה צרכי הגוף שדינם כאוכל נפש, יחשב כאוכל נפש עצמו ולא מכשירין שיהיה מותר [וממילא יהיה מותר לכל צורך מדין מתוך], ועל כן תירץ שיש כאן חידוש שלא התירו לצורך אוכל נפש אלא לתקן דבר קיים אבל לא להמציא יש מאין, ולכן הדלקת אש לדבריו בכל מקרה אסורה. ונראה מדבריו שזה איסור תורה, אמנם דעת הרבה פוסקים אחרים שזה איסור דרבנן. הברכי יוסף שם אות א כותב שאם לא יכל לעשות זאת מערב יום טוב מותר להדליק גפרורים ביום טוב, אולם בכף החיים שם ס"ק ב הביא שלא משמע כך מסתימת דברי הפוסקים.
אבל מה לגבי מי שכבה לו הנר ואין לו ממי להדליק?
השבנו ברור שיש בזה מחלוקת בין הט"ז לברכי יוסף והמנהג להחמיר, לא הבנתי מה נוסף בשאלתך עתה.
השאר תגובה