שאלה:
בבניין יש 2 דירות בבעלות אותם בעלי דירות. לדירה מס' 1 יש חניה בטאבו – לבעלי הדירה יש 2 רכבים לדירה מס' 2 אין חניה בטאבו – בדירה גר הבן של בעלי הדירות והוא אמור להחנות את רכבו בחניה משותפת על בסיס מקום פנוי. בעלת הדירה עושה "תרגיל" היא מחנה את הרכב שלה (כאמור גרה בדירה 1) ומחנה אותו בחניה משותפת ונותנת לבן שלה להחנות את רכבו בחניה שלה בטאבו הדבר גורם לכך שבמעשה זה היא בעצם מפרה את האיזון של שימוש בתום לב ואת השימוש בחניה המשותפת ע"ב מקום פנוי. אין ספק שבחניה שלה בטאבו זכותה לעשות כרצונה אך ככל שידוע לי היא אינה יכולה לתפוס עם הרכב שלה את החניה המשותפת. אודה להתייחסותכם ותודה מראש
תשובה:
שלום וברכה,
רציתי להציע פסק הלכה בזה. בהשקפה ראשונה היה נראה כי לבעל החנייה יש חנייה פרטית, וגם חלק בחניות המשותפות, משום שלא גרע חלקו משאר הדיירים. אך נראה יותר שאינו כן, מאחר וכל החניות בכללותם שייכים לכל דיירי הבניין, ודייר שקנה חנייה פרטית, קנה את חלקו מכלל החניות, ומסלק את זכותו מהחניות המשותפות, ויש לו חנייה פרטית בלבד. מצד אחד הרוויח שיש לו חנייה פרטית, ומעכב על אחרים מלחנות שם. אך מאידך אין לו חלק בחניות המשותפות. ואין אפשרות שלדייר אחד יהיה חלק בשתי חניות – בפרטי ובמשותף. ואם נכונים הדברים יכולים הדיירים לעכב על בעל החנייה הפרטית שלא יחנה במשותף. והצעתי את הדברים לפני דיין חשוב והסכים לדברים.
בהצלחה.
מקורות:
בס"ד
יתכן, אך מהכ"ת להחליט כך שסילק עצמו?
הזכות שלו הסתלקה מאיליו, מאחר והוא ברר לעצמו חלק מסוים מהחניות המשותפות.
בס"ד
מסתבר כמותכם. לא הבנתי את המציאו נכון.
(אולם אם יש ד"מ יותר חניותממספר הדיירים, יש לדון כמובן שלא יגרע חלקה)
השאר תגובה