מכירת חמץ עבור חבירו מדין זכין

רבני בית ההוראה
כ"ה ניסן ה'תשע"ט

שאלה:

שלום. האם מבחינה הלכתית אפשרי שאדם יהיה שליח של חבירו למכירת חמץ ללא ידיעתו? שהרי לכאורה יש כאן זכין לאדם שלא בפניו. האם יש פוסקים הדנו בזה. ישר כח

תשובה:

שלום רב.

הנושא הזה נדון בהרחבה בספרי פוסקי זמנינו. באופן עקרוני לא ניתן למכור חמץ ללא ידיעת הבעלים. אולם, יש פוסקים שסוברים שכאשר מדובר בזכות גמורה לאדם שודאי אילו היה מודע לה ולהשלכותיה היה מעוניין בכך, ניתן לעשות זאת אף שלא בידיעתו, ולכן ראוי לעשות כך לכתחילה אם אכן אין אפשרות נוחה ליידע אותם בכך ולבקש מהם שימנו אותך כשליח למכירה זו.

מקורות:

מקור הדין לדעת הסוברים שאפשר למכור חמץ של אדם אחר ‘מדין זכיה’ הוא, מהגמרא פסחים יג,א בעובדא ביוחנן חקוקאה שמכר את החמץ שהופקד אצלו קודם לפני כניסת החג כדי שלא יאסר, ובמג”א תלו,יא כתב שאין הבדל בזה בין נפקד לאדם אחר. דין זה, אינו דומה לקושיית הקצות רמג,ח על התרומת הדשן שכתב שמשרתת יכולה להפריש חלה עבור בעלת הבית כיון ששם מדובר במתנה ו’אין זכין מאדם’ אלא ‘לאדם’, מה שאין כן במכירת חמץ שהמוכר מקבל תמורה עבור המכירה ו’זכין לאדם שלא בפניו’ ודינו כמבואר בטור חו”מ שנט, שאפשר למכור ללא רשות חפץ שעומד למכירה. ומכל מקום יש שהחמירו בזה מכח הסברא הנ”ל.

2 תגובות

    דורון:

    לפ”ז למה לא עושים (אולי כן עושים אינני יודע) שרב העיר המקומית ימכור את החמץ עבור כל בעלי העסקים שלא מכרו את החמץ ובכך יהיה אפשר לקנות מחנות כזו אפילו בלי תעודה של מכירת חמץ ?

    רבני בית הוראה:

    יש שעושים זאת, וידידי רבי עובדיה יוסף טולידאנו האריך בזה בספרו משפט המכירה, אבל זה לא יועיל להתיר את האכילה אחר הפסח, כיון שיש בזה מחלוקת ויש לחשוש לסוברים שגם באוןפן זה זכייה מאדם לא אמרינן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *