בדין מחאה על עבירת בניה שנעשתה בבניין ומצערת אלמנה

רבני בית הדין
כ"ב ניסן ה'תשע"ט

שאלה:

שלום וברכה, באזור רוממה בירושלים, מישהו בנה בחצר הבניין המשותף חדר ללא רישיון וללא רשות מהשכנים, וודאי לא מכל השכנים. הדבר מפריע, גם נבנה על שטח ציבורי ברובו, גם לקח מהחניה, וכו’, אך עיקר הענין הוא: מכיון שסמוך לאותו חדרון גרה ונמצאת דירתה של אשה אלמנה, והיא כל הזמן טוענת באזני כולם, ולא מזמן פגשה אותי ושחה את צערה כמה הדבר מפריע לה, ושזה מסתיר לה, ואיך הוא עשה את זה, והוא לא שאל אותה ולא קיבל רשות וכו’. שאלתי היא: האם אנו השכנים צריכים להתערב ולמחות בו באותו שכן על מה שעשה, שכן נגיד ועבורנו אנו יכולים למחול לו, אך אני מתאר לעצמי שאם נתאגד כולנו כל השכנים ונמחה בו, מכיון שמדובר בדמות מוכרת מאוד ומפורסמת בציבור החרדי, כרב/מחנך חשוב, וכאיש אציל מידות וכו'(?), ויתכן ולא ירצה לעמוד מול השכנים או אפילו מול הרחוב אם הדבר יתפרסם – כאחד הריקים, כאדם שגוזל, ומצער אלמנות, ויתכן אולי ויחזור בו, או יפצה אותה וכו’, האם אנו מחוייבים להתארגן ולמחות ? הערות: ברצוני להעלות כמה נקודות שייתכן ויהיו חשובות לצורך הבנת העניין, ולפסק הדין. 1. לכאורה האלמנה צודקת בטענותיה, והיה אסור לו לבנות את החדרון בשטח המשותף ללא אישור כל השכנים ובוודאי אישור שלה. ואיני אומר זאת כדיין, אלא כדבר פשוט שאדם אסור לו לגזול רכוש משותף ולעשות בו כשלו, בפרט כשהוא חב לאחריני. 2. היא עצמה מחתה בו לפחות פעם אחת, וייתכן ויותר, וזה לא מפריע לו, טענתו היא שהוא קיבל רשות מהשכנים, אמנם ממנה מודה שלא קיבל. ואני יודע שרוב הבניין ודאי לא הסכים איתו. 3. לא שייך שאמחה בו לבד ביני לבינו, כיוון שהמדובר באדם שאינו ירא לשקר, במצח נחושה, וכבר דיברתי איתו על דברים כאלו ושיקר לי דברים שלא היו ולא נבראו, כ”כ הוא גזל שטחים נוספים בבניין, ומדובר ממש בסוג של גברא אלימי, ולכן שאלתי את שאלתי רק באופן הנל של גרימת אי נעימות פומבית בעיני השכנים או הציבור בגין חשיפת הדבר הנל. או שיתכן ומצד דין מחאה ועל מנת לצאת נקיים מה’ (אפילו שלא מישראל) די במחאה ביני לבינו, או שאולי אין צורך כלל בכל זה. סליחה על האריכות הנושא מאוד כואב לי, ולכן הארכתי בו, מה גם שמדובר בדבר חמור מאוד של גרימת צער לאלמנה, ולכל הפחות שאר הדיירים שרק סובלים מאותה הבנייה – לפחות שלא יהיו שותפים ולא יהיו חבים כלפי שמיא במעשה הנ”ל. תודה רבה קיץ בריא ושנשמע ונתבשר בשורות טובות

תשובה:

שלום וברכה,

לפי הלכה אדם שבנה על קרקע שאינה שלו, חייב לקעקע את הבניין, ואין בזה דין תקנת מריש שמשלם את המריש ונפטר. וכמו כן אין קרקע נגזלת ואין ייאוש לקרקע. ואין לו זכות להרחיב על שטח המשותף ללא קבלת היתר מכל בעלי השטח. 

לכן מחובתם למחות בו עבור צער האלמנה, וכמו שכתוב שהמקדש נחרב על שלא דנו דין לאלמנה. אמנם המחאה לא תהיה בבזיונות בשכונה, אלא שתתבעו אותו לדין תורה יחד עם האלמנה, ובית דין יפסקו האם יש לו חובת פיצוי, ואת גובה הפיצוי.

בהצלחה.

תגובה אחת

    אברהם:

    תודה רבה
    מאוד מודה לרב על התשובה היסודית.
    תודה. ויהי רצון וחפץ ה’ בידכם יצליח. ותזכו להגדיל תורה ולהאדירה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *