שאלה:
אני גר באמריקה. השאלה שלי היא האם אני יכול לקנות משהו מחנות משהו בדעת שאני מתכונן להחזיר את זה. העולם אומר שהם יודעים שאנשים עושים את זה ועדיין משתלם לחניות בכללי. חלק מהבעיה שלי היא שלפעמים הם צריכים להחזיר את המוצר למפעל שזה גם כרוך בהוצאות (אבל שוב מסתבר מאוד שהם יודעים שיש אנשים שעושים זאת). אני לא מדבר מוסרי אני מדבר הלכתי. אם אפשר מקורות והסבר תודה רבה מראש
תשובה:
שלום וברכה,
כל תנאי שנעשה בשעת המקח, התנאי מחייב את הצדדים. ולכן כאשר עשו תנאי שיוכל הקונה לבטל את המקח, התנאי קיים וזכותו של הקונה להחזיר את המקח. אלא שיש לדון האם הקונה יכול לקנות ע"ד שרוצה להחזיר, ביודעו מראש שאין לו שום כוונה לרכוש אלא לבטל את המקח. והאם אם יש בזה משום איסור גנבת דעת, או איסור גזל שמשתמש במוצר שלא כדין.
ונראה, אם נתבונן בשיטת שיווק של 'הגנת הצרכן' שמתנים מראש שגם אם ישתמש במוצר שרכש ולא נהנה יכול להחזיר ולקבל את מלוא התמורה. שיטת שיווק זה כביכול נראית כעין טובה לקונה. אבל ברור שכוונת השיווק היא טובת המוכר. המוכר רוצה לשכנע את הקונה שלא יסתפק האם לרכוש, אלא ינסה את הרהיט בבית, ואם לא ימצא חן בעיניו יוכל לבטל את העסקה, ונטל ההפסד ייפול עליהם. כך שמרוויחים שאנשים פחות מסתפקים, ואחר הרכישה מתרגלים לרהיט שקנו, ולא מבטלים את העסקה. המוכרים גם יודעים שישנם אנשים שינצלו את השיטת שיווק ויקנו ע"ד להחזיר, וגם את אותם סוג אנשים כאלו הם מעוניינים. הם יודעים שאחר שהקונה רכש בדיעה לבטל, אחרי ששילם עבור הרהיט, מתרגל למוצר ולא חפץ להחזירו. ולכן מותר לרכוש רהיטים במקום שמתנים שניתן לבטל גם אחר השימוש, וגם אם יודע שבדעתו להשתמש לכמה ימים ולהחזיר, מאחר והם מודעים לכך, והם מעוניינים באנשים כאלו. ולכן אין בזה לא איסור של גנבת דעת, וכ"ש לא איסור גזל.
השאלה ההלכתית שנותרה לברר, אדם שרכש רהיט והשתמש עם הרהיט, ובסוף מחליט לבטל את המקח, ומקבל את המדים חזרה, הרי שהמעות נהפכו למלווה, [כדין מקח החוזר שהמעות נעשו הלוואה, כמבואר בשו"ע יו"ד סימן קעד], ונמצא שמקבל את כסף ההלוואה וגם שימוש במוצר, והאם יש בזה איסור ריבית. וע"ז יש להאריך בנפרד.
בהצלחה.
