שאלה:
לוי חייב כסף לשמעון, ושמעון לראובן, האם יכול שמעון לסלק את ראובן ולא לפרוע לו בטענה שראובן יגבה את הכסף מלוי מהכסף שחייב לשמעון. כוונתי לשאול כשיש לשמעון כסף לפרוע, דאל"ה פשיטא דאמרינן שעבודא דר' נתן.
תשובה:
שלום וברכה,
יש דין של שיעבודא דרב נתן, שאם לוי חייב לשמעון ושמעון לראובן, יכול ראובן ללכת ללוי ישירות, ואין לוי יכול לדחותו בטענת לאו בעל דברים דידי את. ונחלקו הפוסקים האם דין של שעדר"נ קיים כאשר יש מעות לשמעון, או דילמא רק כשאין מעות לשמעון יש דין שעדר"נ. דעת השו"ע שאם יש מעות לאמצעי אין דין של שעדר"נ. והש"ך שם האריך לחלוק עליו. וגם לדעת הש"ך אם יש לו לשלם גובים תחילה משמעון.
אמנם דין שעדר"נ פירושו שלראובן יש זכות לפנות ללוי, אבל אין דין ששמעון יכול להשליך את ראובן ללוי, לוי אינו חברת גבייה של שמעון. ולכן אם יש מעות לשמעון חייב הוא לפרוע מעצמו. לדעת השו"ע פשוט שאינו יכול להפנותו ללוי, מאחר ואין שעדר"נ כלל. אך גם לדעת הש"ך כיון שגובים תחילה מבני חורין, לא נזקקים לשעדר"נ. אמנם כאשר אין לשמעון מעות כתב השו"ע שאין שמעון חייב לטרוח לגבות את החוב מלוי, אלא ראובן צריך לטרוח לגבות את החוב מלוי. וכתב הסמ"ע שם שאם בשעת הלוואה השתעבד לו לגבות חובו, חייב אף לטרוח להביא לו את חובו מלוי.
בהצלחה.
מקורות:
שולחן ערוך חושן משפט הלכות טוען ונטען סימן פו סעיפים ב – ג:
"במה דברים אמורים, כשאין לשמעון נכסים ליפרע ממנו, שסידרו לו בית דין והשביעוהו ולא מצאו לו אלא חוב זה. אף על פי שיש לו נכסים במדינה אחרת) (ריב"ש סימן שנ"ג), אבל אם יש לו במדינה זו נכסים, אין בית דין נזקקים להוציא מזה ולתת לזה". וראה ש"ך שם שהאריך לחלוק על דברי השו"ע.
סעיף ג
"אף בזמן שאין לשמעון נכסים, אין ראובן יכול לכופו שיתבע מלוי ויפרענו, שאין מוטל עליו זה הטורח, אלא על ראובן לטרוח ולהוציא מלוי".
