ישיבה מעורבת בחתונה

רבני בית ההוראה
כ"ט אדר ב' ה'תשע"ט

שאלה:

שלום לרבנים האם יש מקום בהלכה לעשות חתונה מעורבת במקומות ישיבה לא בריקודים אם הנשים שם צנועות? תודה רבה

תשובה:

שלום וברכה

יש מקום לדבר כזה, הענין הוא שציבור שמוכן ודורש ישיבה משותפת הנשים שם אינן צנועות, זה ברור… ובאופן כזה הוא איסור גמור. כמו כן אם לא מדובר בישיבה בחוג המשפחה ויתכן שישבו גם סתם אנשים יחד, זו פריצות גדולה ואסור. כך שלמעשה אין להקל בענין זה בשום אופן, ואם יתחילו את חיי הנושאין בקדושה ודאי יעמוד הם לזכות.

מקורות:

אני מעתיק לך ממה שכתב בענין זה ידידי רבי עובדיה יוסף טולידנו שליט”א כאן באתר:

עי’ בגמרא בסוכה (דף נא,ב) שבבית המקדש, תקנו תיקון גדול, שכן בראשונה היו הנשים יושבות מבפנים ואנשים מבחוץ, והיו באים לידי קלות ראש, התקינו שיהו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים, ועדיין היו באין לידי קלות ראש. התקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה. ואמר רב שלמדו זאת מהא דכתיב (זכריה יב) וספדה הארץ משפחות משפחות לבד, משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד. אמרו: והלא דברים קל וחומר. ומה לעתיד לבא – שעוסקין בהספד ואין יצר הרע שולט בהם – אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד, עכשיו שעסוקין בשמחה ויצר הרע שולט בהם – על אחת כמה וכמה.

ופירש רש”י כאן שעוסקין בשמחה – וקרובה לקלות ראש, ועוד, שהיצר הרע שולט עכשיו – לא כל שכן. וכ”פ הרמב”ם (פ”ה מהל’ בית הבחירה הלכה ט, ופ”ח מלולב הי”ב).

ומכח זה הזהירו הפוסקים הרבה להזהר בעיקר בשמחות, שלא יהיה ערוב, ולא ישבו בתערובת, כי היצר הרע שולט ומרקד ביניהם, ומביא לידי תקלה וכו’.

אמנם מה שנהגו לעשות מחיצות, בזה יש מקום להקל בשעת הדחק ממש. וכן כתב הגר”ע יוסף שליט”א בהגהה כתב יד לספרו שו”ת יביע אומר ח”ג (עמ’ רנג) שהביא דברי שו”ת שרידי אש (ח”ב סי’ ח דף טו סוף ע”א) שכתב בזה”ל: אבל באספות של רשות, כגון בשעת הכנסת כלה לחופה, או בשעת נאומים ודרשות, לא הקפידו מעולם לעשות מחיצות, ורק מדקדקים שלא ישבו אנשים ונשים יחד ולא יתערבו זה עם זה. ע”כ. וכתב מו”ז מרן שליט”א ע”ד, שכן נראה עיקר. וציין לזה גם לאוצר הגאונים (סוכה נב. סימן קפט) שאם אינם מעורבין אנשים ונשים אלא כל שורה בפ”ע שפיר דמי. ובלבד שלא ימזגו עם זל”ז. ע”ש. וסיים בזה הלשון: ומכל זה פסקתי למורה שמלמד תורה בבי”ס, היכא דאי אפשר בלא”ה והבנים יושבי’ מצד א’ והבנות מצד ב’, שמותר לו ללמד בכה”ג. (רק לא יפה עושים המנהלי’ שמלמדים במעורב). עכ”ל.

אולם גם זה לא התירו אלא באופן שהנשים המוזמנות לבושות באופן צנוע, אך באופן שהן לבושות בפריצות, הרי זה הכשלת הרבים הבאים לשם, להסתכל במראות אסורות, וראה מ”ש בזה רבי עובדיה הדאיה בשו”ת ישכיל עבדי (חלק ח דקל”ג) ע”ד הגמרא הנ”ל בזה”ל: והנה הדברים אמורים בזמנם שהנשים היו הולכים בדרכי הצניעות, והדברים ק”ו בן בנו של ק”ו, בזמנינו זה שהנשים הסירו מסוה הבושה מעל פניהם שהולכות חשופי זרוע ובגדים קצרים וגלוי צואר עד החזה, ודאי בודאי שבא השטן ומרקד בתוכם, ועושה את שלו, ומי יאמר זיכיתי לבי נקיתי עצמותי. וכו’. וע”כ כל מי שבידו היכולת למחות ואינו מוחה, הרי הוא נתפס בעונם ועונו ישא ח”ו. עכ”ל. וכ”ש כשהוא בעל השמחה והוא מביא את רעיו וחבריו לשמוח עמו בשמחתו, שיזהר שלא להכשילם בדבר איסור. וה’ לא ימנע טוב להולכים בתמים.

2 תגובות

    ישראל מאיר:

    איני מבין את הרב המשיב, יש משפחות של אנשים מתחזקים שרק כעת התקרבו לדת, ואם יעשו חתונה נפרדת לגמרי, יהיה “עליהום” גדול מצד המשפחה (וחלקם אפילו לא יבואו כלל), או שההורים לא יסכימו ולא יבואו לחתונה, ודברים מעין אלה.

    במקרים כאלה יש להקל ולהעמיד את ההלכה על עיקר הדין, כאותם הפוסקים שהתירו ישיבה מעורבת, והעיקר שהריקודים יהיו בנפרד ע”י מחיצה כדת וכדין.

    וצריך להדגיש לשואל שלכתחילה יעשה חתונה נפרדת כנהוג בציבור החרדי, וככל שהשיב הרב בטוב טעם ודעת, אבל אם יש ויכוחים ומריבות במשפחה, אפשר להקל בשעת הדחק באופן הנ”ל.

    וכידוע לכבודו שבאירועים מפורסמים בחו”ל של רבנים מהדור הקודם ישבו במעורב (ומן הסתם גם חלקן לא היו צנועות). וצריך לדעת שלפעמים אם מחמירים על השואל, יכול להיות שכתוצאה מכך תהיה חתונה מעורבת לגמרי רח”ל.

    רבני בית הוראה:

    אינני מכיר מי שמתיר כאשר הלבוש אינו צנוע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *