ילד שנולד בהזרעה מלאכותית

רבני בית ההוראה
כ"ח אדר ב' ה'תשע"ט

שאלה:

שלום רב
ילד שנולד ע”י הזרעה מלאכותית דיש פוסקים דס”ל דלא משתייך אחר האבא, האם הבן אינו יורש אחרי מת האב?
האם האבא מברך בברית מילה להכניסו בבריתו ולא חוששים לספק ברכות?

תשובה:

שלום רב,

ברור שהיא אביו לכל דבר, יורש את אביו כשאר אחיו, וברור שגם מברכים להכניסו בבריתו של אברהם אבינו וכו’. כך עושים כולם, וזה הרבה מאד אנשים.

מקורות:

אכן בעקרון הסוגיה הזו התחילה עם דיון בפוסקים. כתב החלקת מחוקק (סי’ א סק”ח), “יש להסתפק אשה שנתעברה באמבטי אם קיים האב פריה ורביה ואם מקרי בנו לכל דבר, ובלקוטי מהרי”ל נמצא שבן סירא היה בנו של ירמיה שרחץ באמבטי, ע”ש עוד. ובבית שמואל (שם סק”י) הביא ראיה ממה שכתבו בהגהת סמ”ק בשם רבינו פרץ מובא בב”ח (יו”ד סי’ קצה) שאשה מוזהרת שלא תשכב על סדין ששכב עליהן איש אחר פן תתעבר משכבת זרע של אחר, גזירה שמא ישא אחותו מאביו, הרי שמפורש שהבן הנולד נחשב בן בעל הזרע לכל דבר, ולכן אסור בבתו של זה מדין אחותו מאביו. וכן רבו דעות האומרים שנחשב לבנו, ראה בשו”ת תשב”ץ (חלק ג’ סי’ רסג), טורי אבן (חגיגה טו, א), מחצית השקל (יו”ד סי’ קצה ס”ק יב), דברי מלכיאל (חלק ד’ סי’ קז), ובני אהובה (אישות פט”ו), אלא שהבני אהובה כתב שמכ”מ אין לסמוך ע”ז שנחשב בנו כיון שאין עדים על הביאה וא”א לעמוד בדבר על בוריו. אך לעומת זה דעת הט”ז שם שבן הנולד מעיבור באמבטי אינו נחשב בנו לקיום מצות פריה ורביה, וכך פסק בשו”ת שאילת יעבץ (ח”ב סי’ צז). ובשו”ת חלקת יעקב (ח”א סי’ כד) כתב שהוא ספק ואזלינן לחומרא. ובשו”ת מנחת יצחק (ח”א סי’ נ) הביא המחלוקת הפוסקים בזה, והסיק שמכל מקום לענין הזרעה מלאכותית נראה שיוצא מצות פריה ורביה. וכן הסיק הגרש”ז אויערבך ז”ל (קובץ נועם כרך א תשיח עמ’ קסה) שהולד מתייחס אחר בעל הזרע בודאות. וכך גם בשו”ת אגרות משה בכמה ומקומות ועוד פוסקים רבים.

למעשה, ברור שהוכרעה ההלכה כדעת הסוברים שהוא בנו לכל דבר, לכן, לעולם לא יימצא מישהו שלא יברך או כאשר יהיה ספק אחר שלא יתייחסו אליו כבנו לכל דבר.

אבל יתרה מזו, בזמנינו שקהל גדול מאד בעולם נולדים באופן זה. שמעתי שמדובר על כ 4% מהלידות, זה כבר נעשה דרך רגילה, וזה ברור שזו סברא נוספת לכך שהוא ייחשב לאביו לכל דבר. כלומר, גם הפוסקים שהסתפקו בכך בעבר, מן הסתם יודה היום כאשר זה נעשה דרך לידה רגילה.

דוגמה לזה לענ”ד קיים בנידון האם ישנה חובה על האדם להשתדל להביא ילדים באופן הזה כאשר יש להם בעיה טבעית להיכנס להיריון. דעת הגרש”ז במנחת שלמה ח”ג סי’ קד שאין בזה חובה של פריה ורביה, אלא רשות אם רוצים. אולם דעת הגר”מ שטרנבוך שליט”א שבעבר היתה שזה אסור, כלומר, אסור להוליד ילדים באופן הזה. אולם מאחר שהיום זה נעשה כדבר שבשגרה שינה את דעתו, ולא רק שמותר להביא ילדים באופן הזה, אלא היום זה נעשה כבר כחובה מצד חיוב פריה ורביה, כך ראיתי שהביא את דעתו בספר רץ כצבי של הרב צבי רייזמן, ושם ציטט מכתב שקיבל מהגר”מ שטרנבוך בנושא. כלומר, מאחר שזה גם דרך לידה זה נעשה כחובה, ומן הסתם זה גם סיבה שייחשב לבנו גם לדעת אלו שפקפקו בזה בעבר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *