נישוק סבא לנכדה

שאלה:

ראיתי שמותר לחבק ולנשק בת בתי בגיל יז שנים, אבל מה שקשה לי הוא זה, הא נדה היא והיאך מותר לנגוע בנדה

תשובה:

שלום רב,

עד שאתה שואל הרי היא נדה ואסור לנשק נדה, תוכל גם לשאול הרי היא ערווה עליך הרי נכדה אסורה מן התורה. והדין שחיבוק ונישוק לערווה שאסורה עליו מן התורה הרי הוא לוקה לדעת הרמב"ם משום לא תקרבו לגלות ערוה. ולדעת הרמב"ן זה אסור מדרבנן. ראה אבן העזר סימן כ' וביורה דעה סימן קנ"ז בש"ך ס"ק י'. 

אלא התשובה היא האם זה לשם חיבה של קורבה או גם לשם הנאה. האיסור לא תקרבו נאמר כמובן רק לשם הנאה ומאחר שבנכדה אין ליבו נוקפו אין חשש של הנאה ולכן מותר הן מצד איסור עריות והן מצד איסור נדה. וראה עוד בב"ח אבה"ע שם, ובחכמת אדם סי' קכה סעי' ו'. 

ראה עוד בחלקת מחוקק בשו"ע אהע"ז סימן כ"א סק"י ובבית שמואל ס"ק י"ד שמבואר שמותר לאדם לנשק את בת ביתו, ולגבי בת בנו: ראה בשו"ת אגרות משה אבה"ע ח"א סי' ס' שכתב לגאון ר' אפרים גרינבלאט שסבר שאין כל חילוק:

"אבל לדידי יש סברא גדולה לומר שבת בנו גרועה מבת בתו לענין זה מהא דמצינו בפסחים דף נ"א עם הכל אדם רוחץ חוץ מאביו וחמיו ובעל אמו ובעל אחותו ופרש"י מתוך שרואהו נזכר שמשם יצא הוא ואשתו ואיכא הרהורא אלמא דאף עשיית דבר אחר שמצד זה ליכא שום חשש אם יש לחוש שיהא נזכר מזה דבר שיביאנו להרהור אסור ולכן גם בחבוק ונשוק לנכדתו הקטנה שייך לחלק בין בת בתו לבת בנו דבת בתו בתו תזכירנו וידמה לו כמחבק ומנשק את בתו שהוא דבר שאינו מביא לידי הרהור אף כשהיא גדולה שהיא מהעריות שאין לו שום תאוה ואין לבו נוקפו עליהן לכן אין שייך לאסור מאחר דמצדה ליכא איסור אבל בבת בנו כשיחבקנה וינשקנה תזכירנו בכלתו שהוא דבר שמביא לידי הרהור דכלתו היא מהעריות שיש תאוה להן ויש מקום לאסור אף שמצדה ליכא איסור".

וסיים כך: "עכ"פ מצינו שיש דברים שאין לומר עליהם איסור ולא היתר ולא גם דין ספק, וזהו דין חבוק ונשוק לבת הבן לח"מ ולב"ש ולכן השמיטוהו וצ"ע לדינא ולמעשה יש לבעלי נפש להחמיר אך שאין למחות ביד המקילין".

אולם בשו"ת משנה הלכות ח"ד סי' קעג כתב על דברי האגרות משה הנ"ל:

"ודברים אלו הם כשגגה היוצא מלפני השליט דלא עיין בב"ח בשעת כתיבה שהוא מקור מוציא דין זה שכתב וז"ל ונראה ודאי דרישא דוקא וסיפא לאו דוקא בתו אלא אפילו בת בתו וכל יוצאי חלציו שרי וכדמסיק דקאמר שמואל הכל לשם שמים ופרש"י שלא היה דעתו לחיבת אישות אלא לחיבת קורבא ולעשות קורת רוח לאמה כשאני מחבב את בתה עכ"ל. והרי מפורש בדברי הב"ח דכל יוצאי חלציו בכלל והם בין בת בתו בין בת בנו דהכין הוא הפי' של כל יוצאי חלציו וזה פשוט, וממילא גם פירושו בדברי רש"י שם שפי' באידך דשמואל דאמר הכל לשם שמים אלא לעשות קורת רוח לאמה כשאני מחבב את בתה שודאי נזכר אודות אמה בחבקו את נכדתו שהרי בשביל זה עושה שיש מקום לאסור עכ"ל, אבל הרי הב"ח הביא שם דברי רש"י הנ"ל ואדרבה מפרש בהם ראיה לדינו דכל יוצאי חלציו בכלל זה והוא גם בת בנו ולא חש לו אלא ע"כ דפירושו כפשוטו דכיון דלשם שמים כוונתו ליכא הרהור כלל ועכ"פ כן מפורש בב"ח וזה ע"כ שיטת הח"מ וב"ש שהביאו מקור הדין בב"ח וכתב הכל לש"ש וכנ"ל וכן ראיתי מפורש בערוך השלחן א"ע הנ"ל שכתב בת בתו וכ"ש בת בנו ע"ש".