לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

הערמה כדי לקבל הנחה בתשלום חשמל

שאלה:

כבוד הרבנים הגאונים במדינת מקסיקו יש חוק בחברת חשמל שמי שהשימוש שלו בחשמל הוא מינמלי (שהשתמש בפחות מ500 WTZׂׂ) מקבל מחיר מסופסד, אבל מי שהשימוש בחמשל הוא גבוה (יותר מ500 WTZׂ) לא מקבל הספסוד. השאלה היא האם יכול האדם להזמין עוד שעון שמודד החשמל "על שם אחר", ואח"כ לחבר חצי הבית לאותו שעון, ובזה אם למשל אם הוא משתמש ב600 WTZ בב' הקבלות מחברת חשמל הוא יקבל ספסוד, כי בכל קבלה יהיה פחות מ500 WTZ. יש לציין שבמדינת מקסיקו ידוע ומפורסם שאנשי המדינה גונבים ללא רחמנות, ממש מיליונים, וגם בכל מוצר ומוצר שקונים הולך חלק למדינה, ולא מקבלים תמורת זה הטבות כמו במדינות אחרות, וא"כ אולי מי שעושה כן הוא רק גונב מהם מה שהם תמיד גונבים ממנו. ואף שכתוב בגמ' שמי שעושה כן הרי הוא טועם טעם גזילה, אבל כאן אי אפשר לתבוע אותם למשפט ועביד איניש דינא דנפשיה.

תשובה:

שלום וברכה,

קשה להגדיר את מדינת מכסיקו כמדינה של בעלי זרוע, ונראה שיש להם תוקף של דינא דמלכותא דינא. ולכן אסור להבריח מהם תשלומים. אמנם אם יכול להערים ולעשות שמחינה חוקית שהשעון יתחלק לשתיים ולקבל הנחה כפולה, נחשב לניצול פרצה בחוק ומותר. ראה מקורות.

בהצלחה.

מקורות:

מעיקר הדין קיים דינא דמלכותא דינא במדינה של גויים, ולכן יש לציית להוראתם גם במדינה של גויים. בקבוצת גויים שקמו מעצמם כתב הרמב"ם פ"ה מה' גזילה הלכה ח, בד"א (שדין המלך דין) במלך שטבעו יוצא באותן הארצות, שהרי הסכימו עליו בני אותה הארץ וסמכה דעתן שהוא אדוניהם והם לו עבדים, אבל אם אין מטבעו יוצא הרי הוא כגזלן בעל זרוע וכמו חבורת ליסטים המזוינים שאין דיניהם דין, וכן מלך זה וכל עבדיו גזלנים לכל דבר, ע"כ. וכתב בפתחי חושן (גניבה פ"א הערה ד) ומדבריו יש ללמוד שבזמננו במקום שיש שלטון תקין שנבחר ע"י בני המדינה שייך בו דינא דמלכותא, משא"כ בשלטון שעלה שלא עפ"י סדרי שלטון תקין אין מקום לדד"מ.

לא ברור שניתן לומר על מדינת מקסיקו שהם בעלי זרוע וגזלנים, ולקבוע שאין להם תוקף של דינא דמלכותא. ולכן יש לקיים את כל חוקיהם. ומאידך לקחת מהם ללא תשלום נחשב לגזל. 

אמנם אם ניתן לחלק את חשבון החשמל לשתי שעונים, ומעשה זה יהיה מעוגן בחוק, דהינו שמחינה חוקית יוכל לעשות זאת, הרי זה נחשב לפירצה בחוק. ומותר לנצל פירצה בחוק ואין בזה איסור גזל, וכדברי הפתחי חושן (שם) וז"ל: ונראה שמותר להבריח המכס ע"י ניצול פרצה בחוק, ואף להערים באופן המותר, כדמוכח מדברי הריב"ש סימן ב (כפי שנראה מדברי הכנה"ג בגופא דעובדא) במקום שמחוק המלך הוא שאם הסחורה שייכת לאחד מבני העיר פטורה ממכס, ושל בני עיר אחרת חייבת, ושולחים סחורה ע"י אחד מאנשי העיר שפטור ממכס, שאם נותן לו הסחורה במתנה שעי"ז יחשב כאילו היא של הפטור ממכס שיוכל להשבע על כך, אינו מועיל, שהרי לא כיון למתנה גמורה, וגם השליח לא נתכוין לזכות בה, אבל יכול לתת הסחורה לשליח במתנה ע"מ להחזיר (שדינה כמתנה גמורה) לו או לפלוני היושב באותה עיר, ולאחר שנשבע שהסחורה שלו יחזירנו לאותו פלוני ובזה מקיים תנאי ההחזרה, ואח"כ יחזור ויקחנה ממנו ויעשה שליחותו, וכתב עוד הריב"ש שצריך שיזכה המשלח בקנין לאותו פלוני שיזכה בה קודם שיוצא השליח לדרך, דאל"כ הוי כהולך דלא הוי כזכי במתנה. ומה שימשוך אח"כ הסחורה לא יועיל, שבשעה שהגיעה הסחורה לנמל כבר זכה המוכס בחוקו, עיין שם. ובשו"ת רשד"ם חו"מ סימן קצא דן בראובן ושמעון שותפים וראובן קנה סחורה בסלוניקי עבור השותפות, והוא כתושב העיר פטור ממכס, מה דין המכס לגבי חלקו של השותף השני שאינו מתושבי העיר, והעלה שאם קונה ראובן הסחורה לשותפות, אף על פי שמקבל עליו אחריות עד שיצא מן העיר, אין דין הסחורה כאילו של ראובן להפטר מכל המכס, ואם קונה הסחורה לעצמו ואחרי צאתו מן העיר מזכה מחציתה לשמעון פטור מן המכס, והוכיח כן מדברי הריב"ש דלעיל, דאע"פ שבדעתו להחזיר הסחורה מכח התנאי חשיב כשלו, וכ"ש כשעדיין לא זכה בו, וגם כשמתנה עם שמעון שיקבל עליו מחצית אחריות ההפסד ובשכר זה יתן לו מחצית הריוח ג"כ פטור מן המכס, וכעין זה כתב בסימן שצא, ובכנה"ג סימן שסט כתב בשם הרש"ך שאף כשקונה לשותפות פטור מכל המכס (ולא ראיתי טעמו). וגם הר"א ששון סימן סג דן באותו נדון דהרשד"ם, ויעץ לעשות כמ"ש הריב"ש שיתן לו במתנה ע"מ להחזיר, אלא שבנדון דידיה ראובן יוצא עם הסחורה למכרה ולא יוכל לקיים החזרת המתנה באותה סחורה כי אם בדמיה (לכאורה היה יכול לעשות כמ"ש הריב"ש שיחזיר המתנה לפלוני שמחוץ לעיר), ובזה מסתפק הר"א ששון שמדברי הריב"ש משמע שאינו יוצא בהחזרת דמים כי אם בסחורה עצמה, וע"כ העלה הר"א ששון שאם מתנה בפירוש שיכול להחזיר דמים יוצא בזה לכו"ע תנאי המתנה (עיין שם שהאריך בהלכה זו דמתנה ע"מ להחזיר אם יוצא בהחזרת דמים, וגם דן אם יכול להשבע על סמך טענת קים לי), ועי' בכנה"ג. 

הצטרף לדיון

תגובה 1

  1. תודה רבה על המקורות
    אבל לכאורה אף שהשלטון הוא על ידי בחירת האנשים, אבל המוכס שהם ראשי העיירות שבכל מקום ומקום הם הם בעיקר הגנבים, ולוקחים חלק גדול מהמיסים לעצמם כמו שמפרסמים כל הזמן בחדשות כשתופסים אותם.
    ודומה לכאורה למה שכתבו הפוסקים דכאשר המוכס לוקח יותר מהקצבה נידון הכל כגזל, דכיון שכל כוחו לגבות הוא מצד דינא דמלכותא דינא, כל שהוסיף מדעתו, נחשב "הכל" כגזל, כיון שכבר ירד הדינא דמלכותא.

    מקורות:

    כתב הרמ"א וי"א דאפילו ידוע דהישראל לוקח יותר מן הקצבה, מ"מ אסור להבריח ממנו "דבר הקצוב", דהוי כגוזל מן הגזלן, דאסור (ב"י), ע"כ. וכתב הסמ"ע (סק"י) דעל זה אמרי אינשי בתר גנבא גניב וטעמא טעים (ברכות דף ה' ע"ב), ע"כ. ומדוייק מלשון הרמ"א דדוקא אסור להבריח ממנו "דבר הקצוב", אבל להבריח ממנו התוספת שרוצה לקחת ממנו מותר. ושו"ר בסמ"ע (שם) בהמשך דבריו שכתב כן, וז"ל: ועיין בפרישה דנראה דבמקום שהמוכסין מאמינים להסוחרים במה שאומרים לפניהן שאין להן סחורה אלא כך וכך, אזי מותר לשנות להגיד לפניהן באופן שלא יפסידו, דהיינו דרך משל אם יש להן מ' אמות בגד ומן הדין אין להם ליתן מהם מכס אלא ל' גדולים [א.ה. אולי זה שם מטבע], וכשידוע להמוכסן שיש מ' אמות יכריחו ליתן לו מהן מ' גדולים, מותר להן לשנות ולומר להמוכס שאין להן אלא ל' אמות ולא יתנו לו אלא ל' גדולים, וכל כיוצא בזה, ומשו"ה נמי דקדק המחבר וכתב ז"ל, אסור להבריח ממנו "דבר הקצוב", הא המותר מותר להבריח, ע"כ. וכן כתב הב"י להדיא, וזה לשונו: ונראה שאפילו בשידוע שזה המוכס מוסיף ליקח יותר מחוק המלך שהרי הוא כגזלן, אסור להבריח ממנו כדי מה שהוא חקו, דאטו מפני שהוא עושה שלא כדין לגזול יגזלו בני אדם חקו, היינו דאמרי אינשי (ברכות דף ה' ע"ב) בתר גנבא גנוב וטעמא טעים, ע"כ.. ועיין בהגהות והערות על הטור (אות נ"ד) דבשו"ת מבי"ט (ח"א סי' רס"א) חולק, וז"ל: דאע"ג דמי שגזל את חבירו אינו מותר הוא לגזלו אלא מקהה את שיניו ואומר תשיב לי מה שגזלת, ואם אינו יכול אינו מותר לגזול ממנו כי אם עד כדי מה שגזל הוא ממנו ולא יותר, היינו ליקח מממונו, אבל הכא שהמוכס עצמו אין בו חיוב אלא מצד דינא דמלכותא דינא, כיון שזה מוסיף מדעתו וכו' הרי זה נחשב לגזלן, ונסתלק ממנו דינא דמלכותא דינא וכו', ולכן מותר להבריח ממנו בכל מה שיוכל, שהרי הוא מציל את עצמו ואינו ממון של מוכס עדיין שלא הגיע לידו, עכת"ד. ושוב הביא דבכנה"ג (הגב"י אות י"א, ט"ז.) העיר דממה שכתב הב"י היינו דאמרי אינשי בתר גנבא [ראה בהערה שהבאנו לשון הב"י] משמע לכאורה דמודה לעיקר טעם המבי"ט דאין זה גזילה ממש, רק דמ"מ אסור משום בתר גנבא גנוב. אלא שהקשו על דברי הכנה"ג דאם כן לא יאסר כלל ואף משום בתר גנבא גנוב, דמי גרע מהא דכתב ב"י לעיל (סי' ד' סעי' א') דדוקא "ליקח" זמורות אחרים שלא גנב לו האריס הוא דאסור, אבל אותו דבר עצמו שנלקח ממנו מותר לו ליקח, וצ"ע, עכת"ד. ועוד שכאן לא "לוקח ממנו" כלום רק שאינו משלם לו, ושמא בזה דלא הוי גזילה ממש, לא אמרינן בתר גנבא וכו', וצ"ע. ולכאורה לולי דברי הכנה"ג היה נראה לומר שמה שכתב הב"י משום בתר גנבא וכו' הוא לשון מושאל, ובאמת סבירא ליה דבחק הקבוע יש חיוב גמור לשלם לו, ורק התוספת יכול להביח ממנו, וצ"ע. ועיין בקצוה"ח (סק"א) שהביא דברי הב"י שכתב מדעת עצמו דאע"ג דנוטל יתר, בתר גנבא גנוב וטעמא טעים, עיי"ש. וכתב, אמנם לענ"ד נראה דכה"ג רשאי להבריח, וראיה מדברי הטור ביו"ד (סי' רל"ב) נודרין למוכסין [א.ה. שהיא של תרומה כדי להבריח את המכס, עיי"ש] אם הוא מוכס העומד מאליו או שבא ליטול ממנו יותר מקצבתו, יכול לידור או לישבע כדי ליפטר ממנו וע"ש, ומדכתב שבא ליטול ממנו "יותר מקצבתו", משמע דקצבה אית ליה אלא שנוטל יותר. ואין לומר דהתם נשבע שהיא של תרומה רק על היתר מה שנוטל ואינו מבריח מה שמגיע לו. וכתב דדברי הטור לקוחים מדברי הרא"ש בנדרים (דף כ"ח ע"א) דמוכס "שאין לו קצבה" והאי לאו דינא הוא כו' "כיון שאין לו קצבה מרבה ליקח יותר ממה שהמלך חפץ", הלכך "כולו גזל", עכ"ל. והטעם דכיון דאין לו אלא בדינא דמלכותא דינא, וכיון דנוטל יותר אין המלך חפץ בזה כלל, והו"ל כולו גזל, ומשו"ה כתב הטור דה"ה כשיש לו קצבה אלא שנוטל יותר מקצבתו, וקמ"ל כדברי הרא"ש דכיון שנוטל יותר מדינא, הו"ל כולו גזל וכאילו המוכס עמד מאליו. ובסוף דבריו העיר הקצוה"ח דהשו"ע בסימן זה השמיט הך סברא שכתב בב"י, וביו"ד בשו"ע (סי' רל"ב (סעי' י"ד) כתב כדברי הטור או שבא ליטול ממנו יותר מקצבתו, ע"ש, וא"כ משמע דכל כה"ג הו"ל כולו גזל, ע"כ. וכנראה דר"ל דלדינא דעת השו"ע כמו שכתב להדיא ביו"ד, שהרי כאן השמיט מה שכתב בב"י, וצ"ע.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל