מה הכוונה לייחד קודשא בריך הוא ושכינתיה וכו'? – קבלה

שאלה:

לכבוד כבוד הרב שליטא אם כבודו יכול לעזור לי להבין כשאני אומרים לשם יחוד לפני התפילה מה הוא הפירוש הפשוט ליחדא שם אות י ואות ה באות ו ואות ה . מה פירוש המילים הללו זכה למצוות

תשובה:

שלום וברכה

לבקש פירוש פשוט זה לא מוצלח כיון שזה ענין על פי קבלה ולא ענין פשוט כל כך. הרעיון המרכזי הוא שכל אופן ירידת השפע לעולם, רוחני וגשמי כאחד, וכל התיקונים הנעשים לאו דוקא בעולם שלנו, אלא גם בעולם האצילות, שזה בעצם עיקר תפקידנו בעולם הזה לתקן את עולם האצילות שיבוא לשלמותו עם כל הרפ"ח ניציצין שנשברו בו במה שנקרא עולם השבירה שאין כאן המקום לבארו, הוא תמיד באופן של זיווג כעין ובמשל זכר ונקבה. כלומר במצוה שלנו אנחנו מעוררים את הזיווג העליון וכך יורד השפע [יש בזה אריכות רבה ופרטים אין ספור כמובן]. שם הוייה מכוון כנגד הספירות העליונות שהן לא רק ספירות אלא גם פרצופים שיש בהם יחס של זיווג. למשל חכמה ובינה – הם בלשון הזוהר אבא ואמא שהם זכר ונקבה, כלומר יש ביניהם יחס של השפעה מחכמה לבינה, ויש בהם ענין הולדה של שפע לספירות שתחתיהם שהם כביכול הבנים. גם ששת הספירות שמחסד ליסוד הוא בבחינת זכר -זעיר אנפין, והמלכות היא הנוקבא המקבלת. הייחוד הזה הוא בעצם זיווג והספירות הנ"ל לפי החלוקות הנ"ל רמוזות באותיות שם הוי"ה. י' ראשונה היא חכמה והה' היא הבינה, מיחדים אותם כלומר הם מזדווגים, וכך גם הו' שהיא בגימטריה שש, היא כנגד ששת הספירות של ז"א, המזדווג עם המלכות שהיא הנקבה – הה' האחרונה של השם. כשאומרים קודשא בריך הוא ושכינתיה הכוונה ששת ספירות אלו – קודשא בריך הוא] והמלכות – השכינה.

אני מקווה שזה מובן.

שבת שלום. 

מקורות:

 

הצטרף לדיון

6 תגובות

  1. לכבוד כבוד הרב שליטא מחמת שאני רואה שכבודו מבין בעניינים אלו אכתוב לך מה שקשה לי להבין שכאשר אנו אומרים לשם יחוד קודשה בריך הוא ושכינתא
    הרי הקבה הוא אחד יחיד ומיוחד כידוע ואין בו פירוד חס ושלום רק שמתגלים צורת הנהגותיו ברוך הוא על ידי הספירות כגון חסד גבורה תפארת וכו … עכשיו מהמעט שאני מבין כאשר אנו אומרים שכינתה כלומר השכינה . הרי השכינה בעצמה היא הקבה שכינה שכן-יה אז מה שקשה לי שכאילו אנו רוצים ליחד את הקבה עם עצמו והרי דבר זה לא יתכן חס ושלום שהרי הקבה הוא אחד יחיד ומיוחד ולא שייך בו פירוד אז ודאי שאין הכוונה לייחד את השם יתברך עם השם יתברך כי אין מציאות כזו הרי אין בו פירוד אם כך אם לעניות דעתי מה שכתבתי נכון הרי שמוכרח להיות הסבר המניח את הדעת מהו היחוד של הקבה עם השכינה
    וניראה שענין זה של יחוד הקבה עם השכינה הוא ענין חשוב ביותר שהרי לפני כל מצוה שאנו מקיימים הורו לנו חזל להגיד לשם יחוד
    לכן קשה לי להבין מה זה בכלל נקרא השכינה
    ומה זה הענין של לייחד את ה יתברך עם השכינה
    וברצוני להבין עניין זה כי כל החיים שלנו אנו אומרים לשם יחוד ובעצם לא מבינים מה אנו אומרים וניראה לי שלא לחינם יצא כנגד עניין זה הגאון האדיר הנודע ביהודה ואין כוונתי לחלוק על מאורי ומצוקי ארץ אשר על פיהם אנו חיים שלא להגיד עניין זה אבל שלפחות נזכה להבין בשכלנו הדל את העניין הזה של יחוד הקבה עם השכינה. זאת אומרת קודם להבין מה זה השכינה. ב להבין מה פירוש לייחד את השם יתברך עם השכינה . הרי השם יתברך הוא תכלית השלימות עד שאין מחשבה תפיסה בו כלל כידוע . אז למה זה נצרך הייחוד הזה? ומה הפשט בכך ומה נגרם מכך שכל כך אנו מבקשים על כך לפני כל מצוה
    ועיינתי בסידור המבואר מתיבתא של עז והדר ושמה כתוב לשם יחוד קדשא בריך הוא ושכינתיה-כדי לייחד על ידה את שם הויה שהוא הקבה עם שם אדני שהוא השכינה. זאת אומרת שהם לא נתנו הסבר כלל מה זה .
    וכמדומני שפעם ראיתי הסבר שהשכינה היא אור הנאצל מהשם יתברך ונמצא עד לעולמנו אנו עולם העשיה שכביכול השכינה בעוונותינו בעפר ואולי אפשר לדמות ענין זה לנשמה שלנו שאנו אומרים מאן דנפח מדילה נפח שהנשמה היא אור הנאצל מה יתברך כדמיון קרני השמש הנאצלים מהשמש והיניקה של הנשמה היא מה יתברך באופן תמידי.
    אז אולי על פי יסוד זה ניתן להגיד שגם השכינה היא אור הנאצל מה יתברך אבל גם אם נגיד ככה עדין למה נצרך ומה הכוונה לייחד את ה יתברך עם השכינה
    אם כבודו יוכל להאיר את עיני מה זה שכינה
    ומה זה לייחד את ה יתברך עם השכינה
    אודה לו מקרב לב שהרי אוכל להתחיל להבין מה אנו אומרים לפני כל מצוה ולימוד תורה ואז עבודת ה תעלה רמתה למדרגה אחרת זכה למצוות
    אפילו הסבר פשוט ביותר רק שיניח את הדעת אין צורך להיכנס למושגים עמוקים בתורת הקבלה כוונתי להבין על כל פנים לפחות בפשטות את הרעיון סעומד אחרי אמירת העניין הזה של לשם יחוד זכה למצוות וחג פסח כשר ושמח

  2. את השאלה שלך כבר שאל הריב"ש מגדולי הראשונים על חכמי הקבלה, שכביכול יש להם 10 אלוקות וזו סתירה לאחדות, הרבה יש להאריך בענין זה, אבל היסוד הכללי הוא שבורא העולם המכונה בלשון המקובלים אור האין סוף הוא ודאי אחד ויחיד, כל מה שאנחנו מדברים זה כבר בעולם האצילות שם האור מתלבש כביכול בכלים רוחניים, שנמשלים כביכול לפרצופים, כאשר חלק מהספירות – אותם כלים מוגדרים כזכר וחלק כנקבה, ופעולתם המשותפת נמשלת לזיווג מחמת אופן ההשפעה שביניהםן, אבל האור הפשוט המושפע בתוכם הוא כולו אחד. אני אומר מאוד כללי ומאוד לא עדין, רק כדי להבין מעט.

  3. לכבוד כבוד הרב שליטא התקשרתי ודיברתי כרגע עם כבוד הרב המקובל רבי חיים עסוס שליטא
    ושאלתי אותו מה זה לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתה והשיב לי הרב שרק מי שלומד את קבלת הגרא והרמחל יוכל להשיב לי על כך ולא מספיק הרשש
    ושאלתי אותו על ישיבת מקובלים מפורסמת בירושלים והשיב לי שאף אחד שם לא יוכל לענות לי על כך
    וביקשתי ממנו אם הוא יוכל לבאר לי ממש כמה שיותר בפשיטות את הענין הזה וביאר לי כך
    לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתא הכוונה שהוא ורצונו ודיבורו אחד.
    השכינה הכוונה- שזה דבר ה וגילוי מעשיו גילוי רצונו מעשיו ודיבורו.
    וכיום שכינתא בגלותא השכינה
    בגלות מחטא אדם הראשון עד הגאולה העתידה ולכן עלינו להחזיר עטרה ליושנה על ידי לימודנו תפילתנו ומעשינו הטובים הכוללים גם את מצוותינו

    ועוד אמר לי שלכלל המתפללים שאינם בקיאים בכוונות עדיף להימנע מלכוון בשמות הקודש פן יהיה קלקול במקום תיקון והבנה לא נכונה והסכים לי לפרסם זאת בשמו המקובל הרב חיים עסוס שליטא מחבר ספר שערי חיים פירוש על שער רוח הקודש

  4. מה שאמר לך נכון על פי פשט, אבל זו אינה קבלה. מה שאמרתי לך אני אלו היסודות הפשוטים שכל אדם שלמד מעט קבלה כבר יודע אותם, לא כתבתי שום חידוש. נכון שלפי רמח"ל כל הנושא של הספירות הוא יותר נושא של הנהגות שונות של הקב"ה וכשמדברים על זיווג זה הכל תמיד במשל, אבל בסופו של דבר הדברים משתלבים עם דברי האר"י שהשפעותיו והנהגותיו נעשים בצורה שיש להמשיל לזיווג איש ואשה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל