שאלה:
אם הוסכם בע"פ על חודש עיברי. וחודש אח"כ הוסכם שישולם בכל 10 לחודש הלועזי והמשכיר לא הזכיר כלל על המושג שסיכמנו על חודש עיברי. והשכירות היה ב5 השנים האחרונות בלי חוזה ולפני 6 שנים היה חוזה לשנה ובחוזה לא הוזכר כלל חודש עיברי. האם יש זכות למשכיר עכשיו לדרוש כדין את ה3 שנים המעובורת? (אני לא אסתמך על הפסק באתר אני רק רוצה לדעת כמושג ?).
תשובה:
שלום וברכה,
קביעת תאריך התשלום לא משנה – יתכן והחוזה נכרת לפי הלועזי והתשלום יהיה לפי תאריך עברי, וכן להיפך.
יש לבחון בחוזה של השנה הראשונה האם נקבע תאריך עברי או לועזי, והחוזה שנכרת בשנה הראשונה מחייב את כל השנים האחרות, כל עוד לא נכתב חוזה אחר.
ולכן אם החוזה הראשון היה לפי העברי, חייב השוכר לשלם עבור חודש העיבור חודש נוסף – עבור ג' שנים. ואם הוזכר תאריך לועזי חייב איו חייב לשלם על החודש המעובר. ואם לא הוזכר תאריך כלל דעת הגאון הרב שפרן, שהמנהג לפי חודש הלועזי. וכך שמעתי שהייתה דעתו של מרן הגרי"ש זצ"ל.
בהצלחה.
אפילו אם הוסכם בע"פ על חודש עיברי?
כי בחוזה כתוב זמן כתיבת החוזה לפי לועזי
אופן התשלום 12ציקים.
ולא הוזכר כלל חודש עיברי?
וא"כ בעל הדירה יכול לטעון שהשנה של כתיבת החוזה לא היה מעוברת?
אם בחוזה הוזכר תאריך לועזי, התאריך הלועזי קובע, וא"כ לא יהיה חיוב לשלם עבור חודש העיבור. בכל שנה יש הבדל בין עברי ללועזי, גם כשאין השנה מעוברת. שנה לועזית ארוכה ב11 יום משנה עברית.
השאר תגובה