תנאי שלא נעשה כמשפטי התאים האם התנאי מחייב

רבני בית הדין
י"ח אדר ב' ה'תשע"ט

שאלה:

בס”ד כמדומה שהיום גם הסכמים שאין בהם כל דיני התנאים דב”ג וב”ר, יש להם תוקף הלכתי ? האם סומכים על דעות הראשונים שבדיני ממונות מהני בלי כל דיני תנאים וגם יש בזה תקנת השוק ? האם יש לזה מקור בפוסקים האחרונים ?

תשובה:

שלום וברכה,

לפי דעת השו”ע דין התנאים שלמדו מב”ג וב”ר נאמרו גם בממונות. וכתב בנתיבות שעכשיו נהגו שרק בקרקעות צריך לדיני התנאים ולא במטלטלים.

אם כתב ככל תנאים שתיקנו חכמים מועיל כאילו כפל את התנאי.

בהצלחה. 

מקורות:

ראה שו”ע חו”מ סימן רז סעיף א. ובסימן רמא סעיף ט וסעיף יב. ודעת החולקים ראה בסימן רמא כתב הטור בשם הרשב”ם וקצת גאונים שא”צ לכל אלו אלא לתנאי גיטין וקידושין, וכ”כ הטור באהע”ז סימן לח בשם יש אומרים, אבל בשם ר”ת והרמב”ם (בפ”ו מה’ אישות ופ”ג מה’ זכיה) והרא”ש כתב הטור שגם בתנאי ממונות צריך למשפטי התנאים. 

נתיבות סימן רז ס”ק א בשם ספר עטרת צבי שכן נוהגים עכשיו, ובמשפ”ש כתב בשם מסגרת השלחן שהטעם שנהגו כן מפני תקנת השוק, דלא כו”ע דינא גמירי ויבטלו כל התנאים שבמו”מ, ובפרט שיש לסמוך על דיעות הפוסקים דבממונות לא בעינן משפטי התנאים, ולכאורה טעם זה שייך גם בקרקע, ואפשר שהמנהג נתקבל רק במטלטלין. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *