לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

הגדרת מלאכת מבשל

שאלה:

בס"ד לפי הילקוט יוסף לספרדים יש הפרדה בין הגדרת מלאכת מבשל באוכלין ובין הגדרתה בחומרים שאינם אוכל: "גדר מלאכת מבשל הוא בדברי מאכל שמכשיר דבר לאכילה או לשתיה על ידי שיננוי המהות. בשאר חפצים הגדר הוא מקשה דבר רך או מרכך דבר קשה." (ילקוט יוסף שבאתר 'תורת אמת' 'שיח'-ג', הערה שבסעיף ג'). האם זה ההפרדה הזאת קיימת גם בשיטת האשכנזים או שזה רק לפי ההלכה לספרדים? לשון ה'ארחות שבת' היא "כתב הרמב"ם פ"ט מהלכות שבת ה"א: אחד המבשל את המאכל או המחמם את המים ואחד האופה את הפת הכל ענין אחד הוא. איסור בישול נאמר לא רק באוכלין, אלא אף בשאר דברים המשנים את תכונתם על ידי חום האש… " [וממשיכים בענין בישל חומריםשאינם אוכל], (ארחות שבת, פרק א', הקדמה למלאכת בישול, עמוד א') ומהכתוב לא עלה בידינו לקבוע האם ההפרדה בין הגדרת מלאכת מבשל לאוכלין (מכשיר דבר לאכילה ) ובין הגדרתה בחומרים שאינם אוכלים (שינוי תכונת החומר על ידי חום האש) שייכת גם לשיטת האשכנזים? ממש יעזור אם תכריעו בשאלה בבקשה תודה ותבורכו

תשובה:

שלום וברכה

ודאי הגדרה זו היא לכל הדעות, למשל רחיצת קוליאס האיספנין דג מלוח, עצם הכשרתו על ידי רחיצת המלח כבר מגדירה אותו כמבושל, ראה סי' שיח סע'י ד, אף שאין שם כל ענין של הרפייה וריכוך.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. בס"ד

    מחילה, אולי לא נוסחה טוב השאלה… השאלה היא האם באוכלין שייכת ההגדרה של מרכך דבר קשה ומקשה דבר רך, גם אם אינו מכשיר אותו לאכילה?

    לשיטת הספרדים אם הובן נכון, לפחות בבישול אחר בישול: לא (כך נכתב בהערה א' בסימן שיח-ג בילקוט יוסף, שבישול אחר בישול באוכל יבש מבושל כל צרכו לא שייך גם אם הוא משנה את תכונתו על ידי חום האש (למשל בהצמנת לחם). אלא רק בחומרים שאינם אוכל כגון התכה חוזרת של מתכת). ואם זה בישול ראשוני אז אם האוכל לא משתבח בבישול כי אם מתקלקל אז יש בכל מקרה איסור בישול מדרבנן.

    השאלה היא האם זה כך גם לשיטת הארחות שבת לאשכנזים?

    סליחה ורוב תודות

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל