שאלה:
שלום לרבנים, רצינו את חוות דעת בי"ד אצלכם בנוגע לשאלה הבאה:
אנחנו ג' אברכים בוגרים בישיבה. לאחר שעברנו כמה וכמה שנים במסגרות הישיבה, נותרנו מעט אנשים ואין מספיק ע"מ ליצור עבורנו מסגרת מיוחדת עם רב ספציפי אלינו. על כן, אנחנו לומדים לבד, בעזרת מראי מקומות וכד' אך ללא שיעור מצד הישיבה.
עתה, החליטה הישיבה שאיננה חפצה לאפשר לנו להמשיך ללמוד כיוון שאין מסגרת, ובכך להשתמש בכספים לתמיכה באברכים צעירים יותר שיש להם מסגרת.
יש לשים לב, שאין טענת הישיבה שאיננו לומדים כראוי, אלא טענה פורמלית שהם מעדיפים לתת את המלגה לאברכים שיש להם גם מסגרת…
ועתה נפשנו בשאלתנו, האם דין צדק הוא?
תודה מראש!
תשובה:
שלום רב,
השאלה היא איננה שאלה הלכתית, שהרי ודאי שראש הישיבה שהוא בעצם הגזבר של כספי הצדקה שניתנים למוסד יכול להחליט איזה החלטות שהוא רוצה כל עוד שהוא סבור שזה טובת הישיבה או המוסד. אין אפשרות להכתיב לו דעה אחרת. התורמים נותנים את תרומתם על דעתו שהוא המחליט בכל נושא שלדעתו הוא טובת הישיבה והמוסד. גם לשאלה המוסרית לעניות דעתי אין מקום, משום שאני ודאי לא מכיר את האנשים, את השיקולים לכאן ולכאן. אבל הכלל הברור הוא שהוא צריך ומן הסתם גם עושה הכל לטובת הישיבה והמוסד – לפחות לפי דעתו.
