לשון הרע על מוכר באמזון

שאלה:

קניתי בושם באתר מכירות ( אמזון), ותא שזה מזויף , האם מותר לי לכתוב סקירה באתר עצמו ולפרסם שהוא מזויף, זה יזיק למוכר, ויעזור לעוד קונים לא לקנות הדבר המזוייף. יש לציין שהמוכר יודע מעת פרסום הבושם שכל קונה יכול לכתוב סקירה על הקניה שלו. את"ל שמותר, אם אני לא בטוח שזה מזויף, האם מותר לכתוב שחושב ולא בטוח שזה מזויף? את"ל שאסור, האם יש חילוק אם המוכר הוא גוי או יהודי? אודה אם אפשר התשובה עם מקורות תודה.

תשובה:

שלום רב,

העובדה שאתה יכול לכתוב עליו סקירה והוא מודע לכך, אינו מתיר לכתוב עליו לשון הרע אם נאמר שזה לשון הרע. כל אדם שמתנהל בחברה יודע שיכולים לספר עליו סיפורים כאלה ואחרים, נכונים או לא נכונים, וזה לא אומר שהוא מסכים שיספרו עליו לשון הרע. הוא מוכר באמזון כי הוא רוצה להתפרנס, אבל אין זה אומר שמותר לספר עליו לשון הרע אם אכן זה כך.

אבל בהנחה שזה מזויף אין זה איסור לשון הרע משום שזה נחשב לתועלת. ראה בחפץ חיים כלל י’ שכתב את הכללים של לשון הרע לתועלת מתי מותר:

א. שיראה זה הדבר בעצמו ולא על ידי שמיעה מאחרים אם לא שנתברר לו אחר כך שהדבר אמת

ב. שיזהר מאוד שלא יחליט תיכף את הענין בדעתו לגזל ועושק או להיזק וכיוצא בזה רק יתבונן היטב את עצם הענין אם

הוא על פי דין בכלל גזל או היזק.

ג. שיוכיח את החוטא מתחלה ובלשון רכה אולי יוכל להועיל לו וייטיב על ידי זה את דרכיו.

ד. שלא יגדיל העוולה יותר ממה שהיא.

ה. שיכוין לתועלת וכמו שנבאר לקמן בסעיף ד’ ולא להנות ח”ו מהפגם ההוא שהוא נותן בחבירו ולא מצד שנאה שיש לו עליו מכבר.

ו אם הוא יכול לסבב את התועלת הזאת גופא בעצה אחרת שלא יצטרך לספר את ענין הלשון הרע עליו אזי בכל גווני אסור לספר.

ז שלא יסובב על ידי הסיפור היזק להנידון יותר מכפי הדין שהיה יוצא אילו הועד עליו באופן זה על דבר זה בבית דין.

לכן, כאשר המטרה שלך היא רק להציל את האחרים מרכישת מוצר מזויף, זה נחשב לתועלת ואין בזה איסור לשון הרע. (בהנחה שזה הסעיף הרלוונטי יותר במקרה שלך).

אלא שאתה בעצמך כותב שאתה לא בטוח שזה אכן מזויף וכאשר יש ליהודי ספק בהלכות לשון הרע – איסור דאורייתא, ודאי שעליו להקפיד שלא לפרסם.

מה שאתה מציע לפרסם שאתה רק חושב שזה מזויף, לענ"ד זה לא יעזור, כי הקוראים יימנעו מלרכוש ובכך אתה גורם לו נזק גדול (בהנחה שיקראו את הסקירה שלך). יש מאמר באתר ארוך בנושא זה של לשון הרע כאשר המטרה היא לא להזיק לשני, שבו לכאורה ישנם ראיות שאין בזה איסור לשון הרע (ראה כאן), אבל בסוגיות אלו הלכה למעשה ודאי הם רק דברי החפץ חיים בפרט במקרה זה שאין ודאות כלל שאכן זה מזויף.

ומה שציינת שאינך יודע אם המוכר הוא יהודי או גוי. אכן איני יודע אם אפשר לסמוך בזה על העובדה שיש רוב גויים. כי לכאו' יש כאן דין קבוע. כלומר, המוכר הזה הרי ידוע וקבוע במקומו, מה שאתה לא יודע זה האם הוא יהודי או גוי, ולכאו' הוא קבוע במקומו, וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי וממילא זה ספק דאורייתא ולחומרא.