שאלה:
שלום לכבוד הרב יש לי חברה טובה שלא עברה איזשהו מבחן, (כמה פעמים) וכל כך הצטערתי בשבילה.. יצא לי ולחברה נוספת (משותפת לשתינו) לדבר על העניין (והיא לא יודעת), כמובן שלא אמרנו משהו רע עליה או משהו כזה, אלא רק היינו בעדה, והגענו למסקנה שצריך לדבר איתה עוד קצת על הנושא.. רציתי לדעת האם הדיבור שלנו נחשב ללשון הרע? האם אני צריכה לבקש סליחה מחברה שלי שדיברתי עליה אפילו אם זה לא משהו רע? אם כן, איך עושים זאת? והרי אולי יצאה מזה תועלת בכך שהגעתי למסקנה שאני צריכה לדבר איתה עוד קצת? אשמח לתשובה בהקדם האפשרי, תודה רבה מראש!!
תשובה:
שלום וברכה
אם הדיבור היה לתועלת, כלומר את סבורה שרק בסיוע אותה חברה תוכלו להשפיע עליה להשקיע שוב, ודיברתן רק מה שנצרך ובסגנון הנצרך, אין כאן לשון הרע, אבל באוירה של פורים נוכל לומר, שהיצר הרע מאוד אוהב לבוא בתחפושת… הוא משכנע אותנו הרבה פעמים לדבר לשון הרע מתוך צדקנות כביכול, או רחמים כביכול, עם אפילו מעט התנשאות… וכך הוא מצליח לשכנע אותנו לדבר לשון הרע… ויתכן שגם כאן הוא הצליח לעשות לכן את זה.
לגבי השאלה אם עליך לבקש ממנה סליחה כאשר זה רק יצער אותה ובזה תדע שדיברת עליה נחלקו הדעות, שכן מחד גיסא לשון הרע הוא אחת העברות שבין אדם לחברו שאין יום הכיפורים מכפר עליהן ללא תשובה, ומאידך, אותו אדם מאוד יפגע אם ישמע שמדברים עליו דברים רעים, ובכל מקרה תגרם לו מכך אי נעימות מרובה, ולא הגיוני שכדי לכפר על חטא נגרום לו אי נעימות זו. לכו המנהג המקובל הוא שלא מבקשים על חטא זה סליחה אלא רק חוזרים עליו בתשובה בינינו לבין הקב”ה ובעז”ה יתכפר.
מקורות:
ראה מועדים וזמנים ח”א סימן נ”ד בשם הגר”י סלנטר
