לאשתי היה רומן עם ערבי – נאסרה?

שאלה:

שלום רציתי בבקשה לשאול מה אני עכשיו עושה. לפני כ12 שנה היה לאישתי רומן עם ערבי במקום העבודה ולאחר זמן היא באה וסיפרה לי והתחרטה ואמרה שלא היה כלום חוץ מכמה פעמים נשיקות וחיבוקים ותמיד האמנתי אבל היה לי חשש שהיה מעבר לזה ומידי פעם הייתי שואל אותה והיא נשארה באותה גרסה ולפני יומיים ששאלתי היא ספרה שפעם אחת היה מעבר לזה אבל לא היה חדירה והיא מוכנה ללכת לפוליגרף. השאלה מה לעשות יש לציין שמאז כל הבית התחזק ויש לנו בית של תורה ובנים בישיבות ואנחנו ממש לא רוצים להתגרש (וזה ימית עלינו אסון על כל המשפחה המורחבת כי אני משמש משענת לכל הבעיות במשפחה והם מאוד אוהבים אותה וכ'ו) אבל מצד שני לא רוצה לחיות כל חיי בחטא.

תשובה:

שלום רב,

האישה מותרת. כאשר האישה אומרת שלא נאסרה ברור שהיא מותרת. רק כשראו מעשה כיעור וקול שלא פסק שהיא זינתה דנים הראשונים אם האישה נאסרה או לא. ראה שו"ע אבה"ע סי' יא ובבית שמואל שם שסיכם את שיטות הראשונים שם. אבל במקרה שלך, ודאי שאין דברים כאלה. כלומר, אין עדות על כך, אלא לכל היותר יש אמירה שלה ולא עדות או ראיה שלך. והיא גם אומרת שלא נאסרה.

אמנם בשו"ת חתם סופר אבה"ע סי' קא כתב שאם האישה מודה שהיה "כדרך המנאפים" אבל לא נאסרה, אינה נאמנת גם כאשר כל המידע הגיעה ממנה – משום החזקה אש בנעורת ולא תשרף?! אולם חזון איש (בכרך החדש – סי' ק') הביא את דברי החתם סופר ותמה עליו שמאחר שכל המידע הגיעה ממנה והיא גם מסבירה מדוע לא נאסרה, למה שלא תהיה נאמנת שהרי הפה שאסר הפה שהתיר. לכן, אני לא יודע למה כוונתך שעתה סיפרה שהיה גם מעבר לזה. אבל גם אם לדבריה הגיעו עד לרמה של כדרך המנאפים, עדיין היא נאמנת לומר שלא היה יותר מזה, וכדברי החזון איש.

זאת ועוד, שכל המידע מגיע ממנה ללא רגלים לדבר. (רגלים לדבר הכוונה היא מלבד מה שאומרת או שהגיע מפיה). לכן, עפ"י הדין גם אינה נאנמת לומר שנאסרה – אפילו אם אכן היתה אומרת שנאסרה, ראה שו"ע אבה"ע סי' קטו.

למסקנה: האישה מותרת לך. וחבל לעסוק בזה שוב ושוב. תמשיכו להתקדם הלאה ותראו רק נחת מהילדים!