הכשרת כלים לפסח – פורצלן זכוכית חרסינה מתכת

שאלה:

בסד שלום הרב! 1) איך מכשירים כלי טרף לפסח? (אשמח לדעת לאשכנזים ולספרדים) כלי כסף? כלי פורצלן? כלי זכוכית (גם פיירקס)? 2) האם יש הבדל בדין הכשרה מטרף או מחלב לבשר ולהיפך למשך השנה(חוץ מפסח) או שהכשרת כלים כאלה לפסח יש דין שונה? אשמח לדעת מה שונה או שזה רק החמרות. תודה רבה על הכל.

תשובה:

שלום וברכה

באופן עקרוני אין הבדל בין ההכשרה לפסח להכשרה כל השנה, למעט כלי זכוכית שלמנהג בני אשכנז אף שמכשירים אותם בענין בשר בחלב אבל לפסח מחמירים שלא להכשירם ודנים אותם ככלי חרס.

כלי כסף ושאר מתכות ההכשרה בהגעלה [במידה ואכן צריך להגעיל, אם השתמשו בקר מעיקר הדין אין חיוב הגעלה].

כלי זכוכית: דעת השו”ע או”ח סי’ תנא סעי’ כו שכלי זכוכית אינם בולעים ואינם טעונים הגעלה וכך נהגו בני ספרד נוהגים על פי פסקיו, כמבואר בשו”ת ישכיל עבדי ח”ה יו”ד סי’ יג, ושו”ת יביע אומר ח”ד יו”ד סי’ ה, וראה שם שמקילים בזה אף לגבי פסח [אולם יש מבני ספרד שנהגו להחמיר בפסח למלאותם במים שלושה ימים ולהחליף את המים כל 24 שעות]. אולם, הרמ”א שם כתב שדינם ככלי חרס שלא מועילה להם הגעלה. מנהג בני אשכנז להחמיר כמו הרמ”א בפסח, אולם לענין שאר איסורים מקילים שמועילה לכלים אלו הגעלה, כמבואר בשדי חמד אסיפת דינם מערכת ה, שו”ת ציץ אליעזר ח”ח סי’ כ, וע”ע במשנה ברורה סי’ תנא שם.

חרסינה אין להכשיר. בכלי פורצלן לכתחילה אנחנו חוששים שדינו ככלי חרס שלא מועילה לו הגעלה, ובשעת הדחק כאשר מדובר בכלי יקר ויש כאן הפסד, סומכים לאחר זמן רב ובצירוף הספק על הכרעתו של האגרות משה יו”ד ח”ב סי’ מו על שיטת בעל העיטור שגם בחרס מועילה הגעלה שלוש פעמים.

יש ספק הלכתי בנוגע לכלים של קורנינג (או קורל), אם יש להחשיב אותם ככלי זכוכית, או ככלי חרס. לכן, אין להכשיר אותם לכתחילה. אבל, במקום שיש צירופים נוספים, אפשר להקל ולהכשיר אותם על-ידי הגעלה (טבילה במים רותחים). נינח כאשר יש ספק אם האוכל היה חם וכדומה, או שמדובר במאכל שאינו גוש אלא נוזלי, שכיון שמדובר בכלי שני יש להקל ולהכשיר.

לגבי הפיירקס: מעיקר הדין כלי פיירקס דינם ככל כלי זכוכית שלאשכנזים אסור להשתמש בהם לבשר וחלב בשטיפה לבד ולספרדים מותר, אולם יש שחששו בזה למתכת המעורבת בכלי כדי לחזקו, לכן ראוי להמנע ולהכשיר. ראה שו”ת אור לציון (ח”ג עמוד קכו) שכתב: “ואף כלי זכוכית ששימושם בכלי ראשון על האש כגון כלי פיירקס ודורלקס שעמידים בפני אש מותרים לדעת מרן ללא שום הכשר וכן מבואר בפרמ”ג שם משב”ז ס”ק ל’ ואף שיש שרצו לאוסרם בלא הכשר שחששו שיש בהם תערובת מתכת ומשום כך עמידים בפני האש כבר התברר על ידי מומחים שאין כלים אלו שונים משאר כלי זכוכית וכח עמידתם בפני אש הוא משום שעברו תהליך סינון וזיכוך גדול יותר שהשפיע שלא יפקעו בחום האש ומה גם שנראה שאף אם קיימת תערובת כלשהי של מתכת בכלים אלו אין לנו לאוסרם”. ואח”כ כתב שראוי להגעיל אותם ג’ פעמים לפני כן. (הנידון שם הוא פיירקס שהשתמשו בו לחמץ, אם ניתן להשתמש בו בפסח). אמנם רבי מרדכי אליהו זצ”ל החמיר בכלים אלו כמו כלי מתכת לחייב הגעלה.