בן י”ד שנמצא בירושלים בליל י”ד – להפטר משני פורים

רבני בית ההוראה
י"א אדר ב' ה'תשע"ט

שאלה:

אדם שהוא גר בבני ברק וביום רביעי בלילה יישן בעז” בירושלים ורק למחרת ביום יגיע ל לביתו בב”ב. ושם יישאר עד לאחר השבת. האם יכול לקרוא את המגילה ברביעי בלילה בירושלים עם ברכה? {לכתחילה ? בדיעבד? או לגמרי לא?}

תשובה:

שלום רב.

בשאלה שלך נחלקו הפוסקים, יש סוברים שמצוות יום הפורים אינן חלות עליך כלל, ויש סוברים שעליך לקיימן ביום י”ד ויש סוברים שעליך לקיימן ביום ט”ו, לפיכך, יש להחמיר מספק לנהוג פורים בשני הימים ללא ברכה, והטוב יותר לא לעשות את זה… להיות באופן ברור במקום מסויים בפורים שלו.

מקורות:

היום הקובע אם יש לאדם דין “מוקף” או דין “פרוז”, נחלקו בו ראשונים: יש סוברים, שהדבר נקבע בכל מקום ביום שבו חוגגים בני המקום את הפורים. ולכן, אדם ששוהה בעיר שאינה מוקפת חומה בי”ד באדר, חוגג את הפורים עם בני המקום בו ביום. ואילו אדם השוהה בעיר מוקפת חומה, אינו חוגג את הפורים עם בני המקום, אלא אם כן הוא נמצא שם בט”ו באדר (ראה: ירושלמי מגילה פ”ב ה”ג; רש”י מגילה יט א ד”ה לא; רמב”ם מגילה פ”א ה”י, ומגיד משנה וכסף משנה שם, בדעתו; בעל המאור ורמב”ן במלחמות ו א בדפי הרי”ף; ר”ן שם ב; שו”ע או”ח תרפח ה; משנ”ב שם ס”ק יב, ושעה”צ שם אות יג). לדעה זו, יש שהוסיפו, שאדם שנמצא בעיר שאינה מוקפת חומה בי”ד באדר, ולאחר מכן, בט”ו באדר הוא נמצא בעיר מוקפת חומה, חייב לחגוג את הפורים בשני הימים (ראה: רמב”ן שם; ר”ן שם; שלטי הגבורים שם א אות ג, בשם ריא”ז; ביאור הגר”א או”ח שם.

אולם, ראה שו”ת הר צבי ח”ב סי’ קיח, שמי שנהג בכל דיני הפורים בי”ד באדר, אינו נעשה “מוקף” אלא אם כן כוונתו לדור מכאן ולהבא בקביעות בעיר המוקפת, וראה חזו”א סי’ קנב ס”ק ב ושו”ת מנחת שלמה ח”א סי’ כג). כמו כן, יש שכתבו בדעתם, שאדם ששוהה בי”ד באדר בעיר מוקפת חומה, ובט”ו באדר הוא שוהה בעיר שאינה מוקפת חומה, פטור ממצוות הפורים בשני הימים (ראה: ירושלמי שם; שלטי הגבורים שם. וראה חזו”א שם).

אולם אחרים חולקים, וסוברים שדין “פרוז” ו”מוקף” נקבע תמיד על פי המקום שבו נמצא האדם בי”ד באדר. לדעה זו, אדם שהיה בי”ד באדר בעיר שאינה מוקפת חומה, ולאחר מכן, בט”ו באדר שהה בעיר מוקפת חומה, אינו חייב לחגוג את הפורים עם בני המקום בט”ו באדר, משום שלא היה שם בי”ד באדר (ראה: רא”ש מגילה פ”ב סי’ ג; טור או”ח שם; ט”ז או”ח שם ס”ק ו, בדעת הרמב”ם שם. וראה קרבן נתנאל שם אות ש, שכן שיטת הבבלי, וחולק בכך על הירושלמי שהובא לעיל). ויש שכתבו בדעתם, שאף אדם שנמצא בעיר מוקפת חומה בי”ד באדר, אינו חייב לחגוג את הפורים בט”ו באדר אלא אם כן הוא נמצא שם גם בט”ו באדר (ראה חזו”א שם ס”ק א, בדעת הראב”ד על הרי”ף שם ו א), וראה שם שלדעת העיטור הוא מחוייב לקרוא ביום ט”ו כדין מוקף, כיון שלא ניתן להפטר מפורים לגמרי. אולם, בס’ עיר הקודש והמקדש ח”ג פרק כו כתב, שבאופן זה הוא מחוייב לקרוא ביום י”ד בלא ברכה, לפי שלא ניתן להפטר מפורים לגמרי והוא מחוייב לעשותו כמנהג כל העולם ביום י”ד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *