שאלה:
בס"ד, לכבוד הרב
שאלה: גבי שטר אדרכתא דהיינו שטר שבית הדין כותבים למלווה כדי שיוכל לפרוע את חובו מנכסי לווה, האם הבית דין עושים חיפוש בשיעבודים על נכסי הלוה. אסביר למה השאלה מתכוונת, שהרי כאשר קונים בית במיוחד מי שקונה מן מכירה פומבית שבדרך כלל מכירה ללא אחריות ומוטל על הלוקח לבדוק בחיפוש רציני (רוב פעמים מי שאינו רוצה לזרוק מעותיו לאשפה ישלם אדם מקצועי שעושה פעולה זו) אם יש עוד עבודים על הבתים שדה בנין וכו'. ואז רק כאשר נודע לו שהבית נקי מן שעבודים ומה שקונים מן הבנק או מן השופט המדינה הם כבעלים ואין לדאוג אז יהיה שמח שזו שלו.
לכן כאשר יש צורך לתת רשות לגבות מנכסי הלוה האם בית דין בימינו משלמים אדם מקצועי שמכיר טוב בחיפוש שעבודים כדי שכאשר יגבה המלוה משהו כמו קרקע שלא יוציאו ממנו ויכול להיות לעז על ב"ד שלא עושים כראוי?
פעם היה סיפור על אדם שיצא עליו אדרכתא על בית שלו ולא אכפת לו והיה ניסה להשכיר וכיון שנמצא ביתו באיזור מאוד דעתי שום אדם לא שכר אף שהמחיר השכירות היה טובה מפני זה.
ומה עושים כאשר יש שעבוד שחל על ידי פסק שופט חילוני בארץ נגד דין תורה מה עושים? כלומר איזה בעל דין יגבה קודם? ואם גבה מישהו שלא כדין מה עושים?
ברכה והצלחה
תשובה:
שלום וברכה,
בגמרא ובפוסקים מוזכר שאדם שיש לו חובות ויש לבעל חוב מלווה בשטר עם עדים, יש קול, ולכן אם הלווה מוכר את הקרקע לאחרים, יכול המלווה לגבות את חובו מהלקוחות, או ממלווה מאוחר שקדם וגבה. כיום המציאות השתנתה, ואין קול על הלוואה גם כאשר יש שטר עם עדים. ולכן ב"ד לא יוציאו מלקוחות את הקרקע, למרות שהקרקע הייתה משועבדת לחוב. מלווה שרוצה להבטיח ולשעבד את הנכס, יצטרך לרשות שעבוד על הקרקע ברשויות [רשות המקרקעין], או לכתוב בטאבו הערת אזהרה לטובת המלווה. כאשר רשום משכון או הערת אזהרה על הקרקע לא יכול הלווה למכור את הקרקע לאחרים ולא יוכל לווה אחר לגבות את הקרקע עבורו. כל אדם שקונה דירה לוקח עו"ד כדי לוודא שאין משכון על הקרקע. וכמו כן בית דין שייזכו את המלווה שיוכל לטרוף את הקרקע מלווה, לא יצטרך לבדוק אצל עו"ד אם יש שעבוד, ואם לא רשום ברשויות שום אזהרה על הקרקע, יכול לטרוף את הקרקע לעצמו, ולא יוכל אחר להוציא ממנו.
בהצלחה.
