שאלה:
אדם שהיה קצת שיכור בפורים והתקשר לחבריו וביקש ממנו לתת מתנות לאביונים ולאחר פורים טוען שהיה שיכור ולא התכוון האם חייב להחזיר?
תשובה:
שלום רב,
אני לא יודע מה זה: "שיכור קצת". אדם שהוא שיכור ודאי שאינו אחראי למעשיו כלל, ואם שלח מישהו והתברר שבאותו זמן היה שיכור אינו יכול להתחייב על כך, ואם לא היה בשיעור של שיכור, ודאי שהוא חייב גם אם לא היה לגמרי צלול. השיעור נקבע אם הוא שיכור כלוט או לא. הרמב”ם (סוף פרק כט מהלכות מכירה) מגדיר את שכרותו של לוט כך: "השכור מקחו מקח וממכרו ממכר ומתנותיו קיימים, ואם הגיע לשכרותו של לוט והוא השכור שעושה ואינו יודע מה עושה אין מעשיו כלום והרי הוא כשוטה או כקטן פחות מבן שש". כלומר, רמה של ילד בן שש הוא השיכור שדינו של שוטה. לפני שכל אחד מאיתנו ינסה לדמיין לעצמו מהו רמתו של ילד בן שש, ניתן לעיין באותו פרק ברמב"ם, שם הביא הרמב"ם הלכה נוספת בהקשר לילד בן שש: מגיל זה בודקים אותו אם הוא מבין במשא ומתן, ואם אכן כן, תיקנו חכמים, שיש תוקף לקניה ולמכירה שהוא מבצע. אז אם כן יש לנו כבר איזה הערכה מהו הרמה של ילד בן שש – ילד בעל כושר שיפוט בקניה ומכירה. וכך גם יש לנו לבחון את השיכור, אם יש לו כושר שיפוט כזה, דינו כפיקח, ואם, אינו בכושר כזה, דינו כשוטה.
