סמוך ונראה לערים מסופקות – ט”ו או י”ד?

רבני בית ההוראה
ז' אדר ב' ה'תשע"ט

שאלה:

שלום לרבנים לפי שיטת הסוברים שעירוב מצרף עירות אחרות לקרוא בטו אדר האם אפילו עיר שעושה גם טו מספק מצרפת אליה עירות אחרות שבתוך תחום העירוב לספק? 2 המצווה שמלוים את חבר 4 אמות שהיתארח אצלי האם חייב מחוץ לבית ללות את החבר או אפילו 4 אמות בחדר מדרגות? תודה רבה וסליחה על האריכות

תשובה:

שלום וברכה

בענין זה של סמוך ונראה לערים מסופקות נחלקו הדעות, אעתיק לך מה שכתבתי בזה:

ערים שיש ספק לגביהן

עיר שיש לגביה ספק אם היתה מוקפת חומה מימי יהושע בן נון, יש לקרוא בה את המגילה בשני הימים (ראה: מגילה ה ב, ושכך היה מנהגם של בני טבריה). ונחלקו ראשונים: יש סוברים, שהואיל והדבר ספק, מן הדין יש לעשות כן (רמב”ם מגילה פ”א הי”א; טוש”ע או”ח תרפח ד. וראה רמב”ם וטוש”ע שם, אם מברך על הקריאה ביום י”ד). ויש סוברים, שמן הדין אין חיוב לקרוא במקומות אלו את המגילה אלא בי”ד באדר, כדין רוב העולם, ולא אמרו שיש לקרוא שם בשני הימים אלא ממידת חסידות (ר”ן מגילה ב א בדפי הרי”ף, בשם הגאונים. וראה: ביאור הגר”א או”ח שם; שעה”צ שם ס”ק ט).

שאר מצוות היום, מלבד קריאת המגילה, נחלקו בהן ראשונים ואחרונים אם נוהגות בשני הימים: יש סוברים, שכשם שיש לקרוא את המגילה במקומות אלו בשני הימים, כך גם יש לנהוג בהן משתה ושמחה, משלוח מנות ומתנות לאביונים (ראה: פסקי הריא”ז מגילה פ”א אות ג; מג”א סי’ תרפח ס”ק ה; פמ”ג שם א”א ס”ק ה; משנ”ב שם ס”ק י). ויש סוברים, שבמקומות אלו אין חיוב לקיים את שאר מצוות היום אלא בי”ד באדר, משום שכאמור לעיל, יום י”ד באדר הוא הזמן העיקרי לקיום מצוות הפורים (פר”ח או”ח סי’ תרצה ס”ד. וראה פמ”ג או”ח סי’ תרצה מש”ז ס”ק ה שתמה על החילוק בין מקרא מגילה לשאר מצוות הפורים, וראה שו”ת בנין שלמה סי’ נח, שיישב). [על המקומות השונים, בהם נוהגים בזמן הזה לחגוג את הפורים בשני הימים מספק, ראה “שיח הלכה”]. 

בחוץ לארץ

ערים אלו, שיש ספק לגביהן, המצויות בחוץ לארץ, נחלקו בהן ראשונים ואחרונים: יש סוברים, שלא החמירו חכמים אלא בערים שהן בארץ ישראל. לדעתם, בזמן שתיקנו לקרוא מגילה, לא ידעו בוודאות אלו ערים בחוץ לארץ מוקפות חומה מימי יהושע, ומלכתחילה לא תיקנו לקרוא בהן אלא בי”ד באדר בלבד (רשב”א מגילה ה ב, וראה שם מפני מה ידעו בוודאות אלו ערים בארץ ישראל מוקפות חומה; ביאור הגר”א או”ח סי’ תרפח ס”ד. וראה לעיל הערה 5, שיש סוברים, שבחו”ל אף בערים שהיו בודאי מוקפות חומה, חוגגים את הפורים בי”ד באדר). אולם, מהאחרונים יש שכתבו, שאף בחוץ לארץ יש לקרוא את המגילה בערים אלו בשני הימים (ראה: מג”א סי’ תרפח ס”ק ד; חיי אדם כלל קנה ס”ח).

“סמוך” ו”נראה” לערים אלו

מקום הסמוך או נראה לעיר שיש לגביה ספק אם היא מוקפת חומה מימי יהושע, נחלקו בו אחרונים: יש סוברים, שלא החמירו חכמים מספק לקרוא את המגילה גם בט”ו באדר, אלא בעיר אלו עצמן, ולא במקום הסמוך להן או נראה מהן. משום שדין זה, שהמקומות הסמוכים לעיר או נראים ממנה נחשבים כחלק ממנה, הוא חידוש, ולא חידשו זאת חכמים אלא בעיר שהיא ודאי מוקפת חומה מימי יהושע (ברכי יוסף או”ח סי’ תרפח ס”ק ט; ביאור הלכה שם ד”ה או). ויש סוברים, שאף במקומות הסמוכים לערים אלו, או נראים מהן, יש לקרוא את המגילה בשני הימים (ראה פאת השלחן סי’ ג סט”ו).   

ב. מספיק ללוות בחדר מדרגות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *