הנחת עגלות וחפצים בחדר מדרגות

בעצם לאחר ששאלתי אתכם קיבלתי פסיקה לטובתי אלא שהשכן לא מציית, ומן הסתמא מתרץ זאת בכך שאין זה בית דין חשוב ולכן אני מעוניין להביא את כל הפירוט כפי ששאלתי
לכבוד
בית דין צדק
שלום וברכה!
הריני מגיש לכבוד הדיינים תביעתי לשכני בעניין שימוש להנחת חפצים למול הכניסה לדירתי
בנוסח בו הצגתיו כשאלה ועכשיו כתביעה
שמי יוסף וברצוני לשאול את כבוד הרבנים שאלה הלכתית הנוגעת אלי,

– אני מתגורר ב… בפרוייקט המכונה ברקן בקומת קרקע, והיות ואני גר בקומת קרקע ישנה מול דירתי מקום פנוי מתחת למדרגות, שבמקום זה מניחים בבנינים רבים עגלות ואופניים וכו'

– אבל היות והדבר מאד הפריע לי (כאשר אפרט להלן) כתבתי שאין להניח במקום זה שום דבר, ובמקרים הבודדים שאנשים שמו חפצים, העברתים לחדר עגלות קטן המכיל כשני עגלות, שקיים בכניסה לבניין, ובכך הרגלתי את השכנים לא להניח חפצים מתחת למדרגות.

– אלא שלאחר למעלה מארבע וחצי שנים, שכך היה המצב, כעת התעוררה שכנה לקשור את אופני בנה במקום זה.

– שאלתי היא כזאת, האם ייתכן שאסור לי למנוע מהשכנים שימוש זה, היות והדבר מקובל בהרבה מהבנינים של הציבור שלנו להניח שם חפצים, ואם כן יש כאן צד גזל?

– אלא שיש לי כמה צדדים שאצלי המצב שונה ואפרט:

– א. באף אחד מהבתים שבקריה החרדית אין מצב דומה לפרוייקט בן 7 הכניסות שלנו, כי בשאר הבניינים, או שהחדר מדריגות נפרד לגמרי מדלתות הדירות שיש להם לובי נפרד, או שאין כל דירה בקומת הקרקע, או שאין מעלית בבניין,

– ואילו אצלי בבניין סדר הכניסה הוא שנכנסים לפרוזדור שבסופו יש מעלית ולאחר מכן דלת לחדר מדרגות, ושם יש דירה אחת והיא שלי שפתח הדלת הוא מול החלל שמתחת למדריגות,

– כך שבשונה מכל הבנינים, שהעניין של השימוש מתחת למדריגות , והרווח וההפסד מתחלק בשווה, אצלי אני הוא היחיד שכל ימות השבוע אמור להפסיד, הן מבחינה אסתטית ובעיקר מפני הבטחת מעבר חופשי, כי המציאות היא וכפי שקורה בשש הכניסות הנוספות, ששם דייר קומת הקרקע כל הזמן נלחם עם השכנים וללא הצלחה, שיניחו השכנים את חפציהם רק מתחת למדריגות וכן שלא יניחו שם גרוטאות,

– אבל אינם מצליחים כי הם לבד במערכה, כי היות ויש מעלית ולאחריה דלת לחדר המדריגות, זה לא מפריע לאף שכן (מלבד בשבת) לא למעבר ולא לאסתטיקה.

– ב. בבניין ישנו 13 דיירים, וכולם משפחות צעירות עם ילדים, והדרך הוא שלכל אחת ישנה עגלת תינוק אחת לפחות וברוב המקרים גם עגלת קניות ולחלקם אף עגלת תאומים, ובנוסף אופניים לכל בן,

– ואילו מתחת למדריגות יש מקום לששה עגלות בלבד, כך שגם אם נניח שיש רק עגלה אחת לכל שכן, רק שש שכנים ייהנו מכך, כך שהדבר לא יפתור את הבעייה שהקבלן עשה חדר עגלות המכיל שני עגלות בלבד, אלא למי שיתפוס ראשון או בכח. ואולי לעוד כמה שינסו לתפוס את המעבר לדירתי כפי שאכן קורה לששת דיירי קומות הקרקע שבששת הכניסות.

– ג. כפי שכבר פירטתי לעיל, דיירי קומת הקרקע שבששת הכניסות ניסו להיות אדיבים יותר ולהציב כללים מה מניחים ומה לא, וכן להניח רק בפנים, אלא שהמציאות היא לצערם רחוק, כי במקום ציבורי יש כלל מעין לא פלוג רבנן, או שמניחים או שלא, ואכן כפי שראיתי את הנולד מניחים להם שם מלא חפצים והלכלוך שם רב, ובעצם זה נהיה בעיקר מחסן שלבסוף גם מביא לכלוך אבק וחרקים והמנקה לא יכול לנקות שם, ואין לו לדייר התחתון באם רוצה לחיות נורמלי, אלא להילחם באופן קבוע עם השכנים ועם ילדים בעיקר שמניחים עגלות ואופניים במעבר ולפלס לו מעבר לדירתו בבואו ובצאתו, וכן עם השכנים ששמים גרוטאות, וכפי שאכן יתלוננו באוזניי ובאוזני בני ביתי וכפי שאנו שומעים על מה שקורה שם.

– ד. גם בשאר הקומות יש מעט מקום פנוי להניח חפצים, אמנם זה מיצר קצת את המעבר, אך זה לא יגיע כלל למה שיקרה באם יניחו בקומתי.

– ה. שגם בבניינים שאינם דומים לי , מצאתי שישנם בנינים בודדים שמנעו שם מן השכנים להשתמש בחדר המדריגות ואף במקומות שאין בבניין חדר עגלות , אלא שאין לי ידיעה באם זה נעשה שם בהסכמת השכינים.

– ו. אציין פרט חשוב שככלל המושג 'מקובל' בציבור שלנו, הוא קצת בעייתי, כי ברוך ה' הציבור היקר שלנו עדין ואוהב שלום, והרבה מן הדברים המתפתחים להיות מקובל מגיע מהמקום הזה ,

– ולדוגמא אם שכן מתחיל לבנות כמעט אין שכן שישאל שאלה בסיסית האם יש לך אישור הנדסי למה שאתה עושה, ואתן אף דוגמא שהיה אצלינו, שכן הניח דלת כבידה ומסוכנת במרחב הציבורי, וכולם התלחששו שזה מסוכן וצריך לומר ואף אחד לא העיז לומר מילה עד שזרקו זאת שני שכנים בלי שידעו מי הם, וכך אני יודע על בניין שפתחו בו גן גדול וכולם כעסו ושתקו, וכן בנינים שחדרי עגלות נהפכו למחסן וכו', כך שייתכן אולי שמקום שהוא בעצם שטח שנועד להיות מרחב פתוח ונאה, ומגיעים אנשים ומשתמשים בו ואף האנשים שהיו מעוניינים שהשטח יישאר ריק, אלא שיודעים שאין בהם כח להילחם נגד אי אילו שכנים אז מעדיפים גם ליהנות מהשימוש. ואז כולם שמים ואז זה גם נהיה 'מקובל'.

– אבקש מכבוד הרבנים, היות והעניין בנפשי , אלא שאינני רוצה לעבור על איסור, אבקש לפרט לי הפסק ולהתייחס לצדדי ההיתר באם הם נכונים ובאם אינם, כי ייתכן לפי פירוט התשובה, שאשים לב שאולי לא ביארתי טוב את צדדי או שהעלמתי פרט משמעותי.

– ייתכן שאי אפשר לענות ללא שמיעת צד נוסף, אז אבקש רק לומר לי לפי הנתונים שהגשתי, האם יש מקום לטענותי או לא , ובאם יש מקום האם זה דבר חתוך או שזה עניין שנתון לשיקול דעת של דיין והאחד יאמר כך ואחד יאמר כך.
בכבוד רב ובתודה מראש
יוסף

– נ.ב. חשוב לי לציין שאף לאחרונה שאלתי בבית הדין הישר והטוב כפי נוסח זה . ושוחח אתי בטלפון הרב אברהם דרברמדיקר ואמר לי כי זכותי לסרב ואף לדרוש מועד בית לסגור המקום ושישמש רק את הועד.

– עוד חשוב לי לציין כי מסתבר לי שהשכן יטען כי כרגע זה לא מפריע, אבל הדבר לא נכון כלל ועיקר, כי כבר כיום אנשים מנסים להניח שם חפצים ואני מסלקם, וכן המקום מתחת מתמלא לכלוך, ומה עוד שלא אוכל לומר לשכנים שישנו חילוק בין שכן פלוני לבינו.

– עוד חשוב לי לציין כי אני כותב הכל כפי מה שאני יכול, כי אני נוטה לשכוח טענותי בשעה הנצרכת לכך, ואשר על כן אקווה כי כתבתי די הצורך.

צרפתי כאן תשובה מבית דין שלא ידוע לי מי הוא ומה מהימנותו, אלא שבתחילת מגורי בדירה ראיתי עלון של בי"ד בשם 'משפט שלום' עם כתובת מייל ואז עדיין לא היה שכן שהתנגד, והסתמכתי עליהם.
תשובת רבני בית ההוראה:
וכמובן שתשובה זו לאחר שמיעת הצדדים האחרים יכולה להשתנות.

הנה, במושכל ראשון היה נראה לחלק את תשובת השאלה לשני חלקים. לגבי אלו המניחים שם חפצים המפריעים את המעבר לדירתך, ודאי שאין שום זכות להניח כך, ושפיר מותר לך לסלק את החפצים למקום אחר בתוך הבנין, ואף יש לדון שמותר להוציאם לרשות הרבים כמבואר בגמ' נהי דאית לך רשות לאפוקי, ובסי' שיט מבואר שלכתחילה יש להתרות בפני הבעלים כשמוציאם לשוק.
מאידך, לענין הנחת חפצים שאינם מפריעים למעבר לדירתך, ככל שמקובל להניח שם חפצים אלו, קשה מאוד לומר שאפשר להתנגד להנחתם שם כמבואר בגמ' (ב"ב נז) ושו"ע (קסא ה) שבחצר השותפין משתמשים בכל מה שגרך השותפין להשתמש בכך.
דא עקא, נראה שאף שדרך להניח חפצים במקום כזה בשאר בנינים, בנידון זה שאני מכמה טעמים;
א. מהסיבה שמתאר השואל, שקשה מאוד לשמור שלא יחרגו ויגלשו החפצים מהמקום שהרגילות להניחם שם למעבר לדירתך, דדרך העולם שכיון שהותרה הותרה וסופם שיבואו להניח שם גם חפצים באופן שיזיק לך. ואם משום הא לבד עדיין יתכן שלא הויין שיירינן, שכן היינו אומרים לנקוט פזרא וליתיב וכל מי שיחרוג מדרך השימוש יסלק את חפציו הוא ולא יסלק עדיין את מי שהניח עגלה טובה בלא לחרוג למעבר. ואולי שייך כאן כעין סברת שלא ניחא למיקם עמהם בדינא ודיינא שהיא סיבה טובה לעכב מלהשתמש גם באופן שכעת איננו מזיק עדיין כמבואר בראשונים לגבי עיכוב הוצאת זיז על חצר חבירו ופתיחת חלון על חורבתו ועוד.
ב. עד כמה שהרגילות להניח חפצים שם, כן גם הרגילות שכל אחד שומר על סביבת פתח דירתו שלא להניח שם חפצים בכדי לדור בסביבה נאה ושלא יצא מפתח ביתו ישר למחסן גרוטאות, ועל כן במקרה החריג הזה שיש דייר שדלת דירתו ממש ממול ובסמיכות להנישה שתחת המדרגות, ודאי שזכותו לדרוש סביבה איסטטית ונאה לפתח ביתו. ואי אפשר לטעון עליו שדירתו היא במקום שאינו מיועד למגורים אלא למחסנים שכן כל מי שקנה דירה ידע שהקבלן מתעתד להשתמש עם המקום שם לדירת מגורים ועל דעת זה קנו דירות בבנין זה. וא"כ מקום זה הוי כחצר השותפין שאין דרך להניח שם דברים אלו.
ג. עוד מציין השואל שכיון שישנם חפצים רבים שם לא נערך שם נקיון מינמאלי וודאי שיש לו זכות לדרוש לגור בסביבה נקיה לא פחות משאר הדיירים בבנין.
ד. מה גם שבדרך כלל אזור זה שסמוך לפתח ביתו של כל אחד ואחד בכל שאר קומות הבנין משמש את הגר סמוך אליו להניח שם את עגלותיו הוא או אפי' ארון נעליים וכדו' וא"כ גם לדייר הגר בקומת קרקע מגיעה זכות זו לניצול המקום לצורך הנחת חפציו ועגלותיו וכעין דין ד' אמות של פתחים המבואר בבבא בתרא שלכל שותף יש ד' אמות הסמוכות לפתחו שמשועבדים לו לצורך פריקת משאו וכדו'.
ה. מבואר בריטב"א (ב"ב ס. שם ובנמו"י בשמו) שאם שני שותפים רוצים להשתמש ברכוש המשותף לכתחילה יחלקו ביניהם בשוה, ואם אין אפשרות להתחלק, הרי שאם אחד ירויח משימוש זה והשני לא יפסיד כ"כ במניעתו כופין על מדת סדום להרשות לזה להשתמש. וכעי"ז אפש"ל בנד"ד, שכיון שאין אפשרות לכל השותפים לחלוק בשימוש בשטח זה, (אין טעם לחלוק באופן שלכל אחד יהיה 'זכות' הנחת עגלה לשבוע ותורו יגיע פעם בשלושה חודשים….), הרי שכיון שהפסדם באי השימוש מועט מאוד ביחס לריוח של הדייר השכן להשתמש שם, היה מקום לשקול לכופם לתת רק לו את זכות השימוש שם.
על כן נראה, דשפיר עביד במה שמעכבם מלהניח שם חפציהם. אמנם בשב"ק נראה שיכולים לכופו ליתן להם להניח שם עגלותיהם, (כל זמן שלא מפריע לו לדריסת הרגל למעבר לדירתו בשופי), כיון שלא שייכים הטעמים דלעיל ועוד שבזה הפסדם מרובה אילו לא יתן להם להניח שם עגלות בשב"ק שכן טירחא רבה היא להעלותם לקומות מגוריהם.
ועצה טובה קמ"ל, שיסגור מקום זה בצורה נאה עם דלת וכדו' באופן שהתכולה לא 'תגלוש' לכיון המעבר לביתו, ויצטרך ליתן להשתמש שם לכל המעוניין להשתתף עמו בעלות הקמת ה'מבנה' הנ"ל, והכל על מקומו יבוא בשלום.