ברכה על משלוח מנות ומתנות לאביונים

שאלה:

שלום האם מצוות משלוח מנות מתנות לאביונים וסעודה בפורים הם ממש מצוות דרבנן כמו קריאת מגילה? וא"כ למה לא מברכים עליהן? תודה

תשובה:

שלום וברכה

אלו ודאי מצוות גמורות, ואגב ההגדרה שלך מצוות דרבנן אינה מדוייקת, אלו הן מצוות מדברי נביאים – דברי קבלה, שדינן חמור יותר, ויש סוברים למשל שבספק דינן כדאורייתא ויש ללכת לחומרא.

לגבי ברכה על משלוח מנות ראה בהרחבה בדברי הרשב”א בתשובותיו ח”א סי’ יח הרבה דוגמאות לכך, הלוואה צדקה ועוד, שכל מצוה שאינה תלויה לגמרי בעושה, ותלויה בקבלתו של השני, אין מברכים עליה [אמנם יש לדון ולפלפל בזה על פי המחלוקת לגבי משלוח מנות אם המצוה תלויה בקבלת הנותן, שכן מצינו שאדם ששלח מנות לחבירו, וסירב חבירו לקבל את מתנתו, יש סוברים, שהשולח יוצא בכך ידי חובתו (רמ”א או”ח תרצה ד), ויש חולקים (פרי חדש או”ח שם). האחרונים מבארים, שמחלוקת זו תלויה בשני הטעמים האמורים לעיל ביחס למצוה זו: לדעה הראשונה, תכלית המצוה היא להרבות אהבה ואחוה בעם ישראל, ודבר זה מתקיים בכך ששלח מנות והראה את חיבתו לחברו – אף על פי שלא הסכים חברו לקבל. אולם לדעה השניה, תכלית המצוה היא שיהיו צרכי הסעודה מזומנים לכל אדם מישראל, ומתקיימת דווקא אם מתרצה חברו לקבל את מתנתו (ראה: שו”ת חתם סופר או”ח סי’ קצו; שו”ת תורה לשמה סי’ קפח). ותן לחכם ויחכם עוד…].