לתרומות לחץ כאן

גר – כיצד עולה לתורה / כיצד מזכירים שמו במי שבירך לחולה?

שאלה:

גר שהתגייר עם הוריו ובני משפחתו האם כשמעלים אותו לתורה צריך\עדיף לומר בן אברהם או אפשר לומר את שם אביו הגר? האם כשמתפללים עליו כשהוא חולה צריך\עדיף לומר בן שרה או שאפשר לומר את שם אימו הגיורת?

תשובה:

שלום רב,

ראה בסי' קלט סעי' ג' ברמ"א שקוראים לו בן אברהם. וראה עוד בפרי מגדים שם שלכאו' יש לקרוא לו בן אברהם אבינו. וראה נחלת צבי עמ' קכד, שגר שנתגייר עם אביו, אף שאינו מתייחס אחריו ולענין כתיבת גט וכדומה הוא נכתב בן אברהם אבינו, ניתן להעלותו לתורה בשם אביו, וראייתו מסוגית הגמרא ביבמות קא ב לגבי רב שמואל בר יהודא שאמר גיורא אנא, למרות שהוא מופיע כבן יהודא.

סיבה נוספת יש שניתן לקרוא לו בשם שהוא יאמץ לעצמו את שם אביו אף שלמעשה אינו שמו של אביו. ראה בשו"ע אבה"ע סי' קכט סעי' י' שם הובא מחלוקת ראשונים אם אדם שינה את שם אביו באוםן שהוא קורא לעצמו כך: יוסף בן שמעון במקום יוסף בן שמואל, האם הגט כשר או לא. והטעם של הפוסלים הוא משום שאין אדם בעלים על שמושם אביו ולכן אינו יכול לשנותו.

וראה בשו"ת אגרות משה אבה"ע ח"ב סי' כב שדן על אישה שהיא בן לאב נכרי ואימצה לעצמה כשם אביה את השם: יהושע וכך נכתב בגט, ולדעתו הגט כשר, וביאר: "אבל נראה לע"ד שאף להב"ש בשם תה"ד שלאביו לא מהני חזקה לשם אחר משום שאינו יכול לעלות לאביו שם אחר הוא רק משום שאינו בעלים להחזיק לאביו שם אחר כשאביו אינו משנה שמו וכשכבר מת אביו שאין שוב מי שימחה סובר דלא שייך לשנות שם לאחר מיתה שכבר אינו בעולם, ועיין בפ"ת ס"ק כ"ח בשם ג"פ דאפילו למ"ד דמהני חזקה לשם אחר לאביו הוא רק לאחר מיתתו דאם הוא בחיים ואינו רוצה שישנו שמו לכו"ע לא מהני, והוא מטעם דבארתי דמה שאינו יכול להחזיק לאביו שם אחר הוא משום שאינו בעלים ע"ז, וסובר הג"פ דבזה כו"ע לא פליגי ומחלקותם הוא לאחר מיתת האב דשוב ליכא מי שימחה פליגי דלהטור בשם הרא"ש לא שייך לשנות שם לאחר מיתה ולתשובת רש"י יכול לשנות לאחר מיתת אביו כיון דאין מי שימחה…

"וממילא יש לעובדא זו שלא מתייחסת אחר האב ואין לה אב כלל גם טעם זה שמן הראוי לפניה לבדות שם לאב כדי שיהיה לה שם אב כשאר בני ישראל, שבני האדם אף בידיעה היו מקבלין לקרותה בשם אב שבדתה לה, שכה"ג יכולה להחזיק שם לאב אף שהאמת אינו כן. וגם אולי הוא ממש כהא דתה"ד דהא מסתבר דאם יכתבו בגט על בת ישראל מנכרי שם אביה הנכרי שיהיה הגט כשר דנהי שמצד הדין לא נחשב כאביה ואין לקוראה בשם בתו מ"מ כיון שמצד המציאות היא בתו שייך לשון בת, דגם בגמ' איתא לשון זה על ר' מרי בריה דאיסור גיורא בב"מ דף קמ"ט, וכן הוא בקרא ולציבא חמשה עשר בנים והיה שייך זה אף כשהיה נאמר על אחד מבניו שהוא בן ציבא כדאיתא ביבמות דף ס"ב להאב"א עיין שם…., ובעובדא זו הא כתב כתר"ה ששם יהושע שקבעה לשם אביה הוא משום שהוא תרגומו של שם אביה הנכרי שנמצא שבעברית הוא כשם האב בדומה שעל שם עברית יכולה לקבוע. ואף שיש לחלק דהכא לא היו מקבלין בידיעה לקרותה בשם בת יהושע כדי שלא יטעו לומר שהיא בת אב מישראל שנוגע לכהונה ולעוד דברים, מ"מ לא מסתבר לחלק כי קביעות שם אינו תלוי דוקא בבני אדם כשרים ויראי ה' שיחושו לתקלה, ובפרט בדבר זה שהתירו שלא לגלות ביבמות דף מ"ה דאמרו רב יהודה ורבא שילך למקום שאין מכירין וישא בת ישראל כשרה ובודאי ה"ה לבת נכרי מישראל ויאמרו לה שלא תנשאי לכהן, שלכן ודאי רוב בנ"א היו מקבלין אף בידיעה שם זה, שנמצא שאף לתה"ד נקבע זה לשם אביה וממילא אין לפסול הגט מבעלה הראשון שנכתב שמה מרים בת יהושע".

א"כ כש"כ בנד"ד שכלפי האנשים שמכירים אותם הם יודעים שהוא אביו הביולוגי ואין בכך כל לעז וכד' אם הוא מייחס את עצמו אחר שם האמיתי של אביו הביולוגי.

על גר חולה אומרים בן שרה [מאיר עז עמ’ תרד בשם הגר”ח קנייבסקי]. 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל